פוסטים
"עם ישראל נלחם עכשיו על קיומו. גם אני רוצה להילחם על הדברים שאולי עד עכשיו לא התייחסתי אליהם מספיק". כך אמר לי הבחור החדש שבא להתאמן. בחור כל-כך מקסים ומלא עוצמות. "אולי דחיתי את הצורך לשנות דיסק עד היום, אבל עכשיו — לא יותר. אני רוצה לעשות את השינויים שצריך, אני רוצה להגיע לתוצאות ולהתחתן בשמחה." אז הנה עוד זווית מעניינת ומפתיעה ויצירתית על הקשר בין המלחמה לחיפוש זוגיות. מכל מלמדיי השכלתי, וממתאמניי — יותר מכולם. 😊 והמילים שלו עוררו בי מחשבה עמוקה: אולי גם אנחנו התרגלנו לדחות. להגיד לעצמנו "אחרי המלחמה", "אחרי התקופה הזאת", "כשיהיה לי זמן/כוח/בהירות". אבל אולי דווקא עכשיו, כשהכול רועד מסביב — זה הרגע לבחור שלא לוותר. לא לדחות עוד. לבחור דווקא עכשיו בהתבוננות, בצמיחה, ובתזכורת שהחיים קורים עכשיו. אז על מה אתם אולי מוותרים? 🔸 אולי אתם מוותרים על החלום. על הרצון הגדול להתחתן מתוך אהבה, מתוך חיבור אמיתי, על האמונה שיש מישהי או מישהו שם שמתאים בדיוק לכם. מתוך הגנה על הלב – אתם מוותרים מראש, כדי לא להתאכזב שוב. 🔸 אולי אתם מוותרים על עצמכם. משתכנעים שאתם לא מספיק מעניינים, לא נחשקים, לא בנויים לזה. נותנים לתחושת הכישלון מהעבר להגדיר את העתיד. אבל זה שקר. לא אתם מדברים שם – אלא הפחד. 🔸 ואולי אתם מוותרים על המאמצים הקטנים. כבר לא עונים לשדכנית, לא מנסים שוב להיפתח, לא משקיעים בתהליך, לא מאמינים שזה באמת יקרה. אבל האמת? הדברים הקטנים האלה – הם הדרך הכי גדולה להגשים את מה שאתם רוצים באמת. אז אם הלב שלכם גם מרגיש עכשיו ש... די. די עם הדחייה. די עם הוויתור. זה הזמן להילחם — לא מול מישהו, אלא בעד עצמכם. 💛 ומי שרוצה ללוות את עצמו במסע הזה עם מישהי שמאמינה שאפשר, אני כאן בשבילכם. באהבה ובאמונה. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה 💙, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
חברים וחברות אהובים, מסתבר שדווקא בזכות המלחמה משהו בקשרים שלנו יכול להפוך ליותר עמוק בזמן יותר קצר. איך הגעתי למסקנה הזאת? קודם כל קבלתי מייל מעוקבת מתוקה שכתבה לי בתגובה לאחד הפוסטים שלי על ניהול קשר בזמן מלחמה: "אולי גם במצב מלחמה אפשר לפתוח יותר את הלב ממצב רגיל וממש להתעניין בעולמו של הבחור - אם הוא אוכל טוב, איך הוא ישן, מה הוא מרגיש בסיטואציה הזו, איך המוראל שלו וכאלה.. עצם הדאגה לאחר תפתח את הלב באופן אוטומטי. דווקא הרגשות שלא פשוטים שלנו בעורף יכולים להיות מנותבים למקום חיובי ומי יתן ובעז"ה בתים ייבנו במהרה!" נהניתי מהתובנה, וזה הזכיר לי בחור מעל גיל 40 שבא להתאמן אצלי בקורונה. הוא סיפר לי: "בליל הסדר ישבתי לבד. פשוט לבד לחלוטין. שאלתי את עצמי את הקושיות ועניתי לעצמי... ופתאום זה היכה בי: אם אני לא מתחתן, ככה ייראו החיים שלי. אני אהיה לבד לחלוטין. אז באתי לאימון. בואי נפצח את זה". הוא באמת התחתן בעקבות האימון, ואני תולה את זה הרבה גם בחוויה החזקה שהוא חווה, שגרמה לו להיפתח יותר. שמעתי גם עדות של בחורה שהיתה בתופת של השבעה באוקטובר, ונורתה (ואח"כ ניצלה ב"ה). המחשבות שלה אחרי שהיא נפצעה היו: "אני מבינה שהיום נגמרים החיים שלי, האם אני מרוצה מאיך שחייתי עד היום?" יש משהו בעתות משבר, מצוקה, מלחמה, שמפגיש אותנו עם החלקים היותר עמוקים שבנו. אנשים פתאום מבינים מה חשוב להם באמת. על מה הם לא מוכנים להסתכל אחורה על חייהם ולומר: חבל שפספסתי את זה. זה היה בעצם העיקר. אני רואה כתבות של אנשים שמספרים שקשרים שהם בעבר חתכו בגלל נקודות כלשהן מבינים פתאום עכשיו, בתוך המלחמה, שהנקודות האלה היו חיצוניות, לא נקודות ליבה, והם רוצים לחזור לקשר, כי הקשר עצמו היה משמעותי ומספיק חשוב ויקר להם. הפחד הגדול שכולנו חווים חושף בנו את הלב, את הרגשות שהיו כמוסים, הם עכשיו על פני השטח. יותר מהר אפשר להיקשר, להתחבר, לדבר רגש, לרצות חיבור ולהרפות קצת מהשכל ומהצ'קליסט שתקע אותנו עד היום. כמובן, כדאי להיזהר לא לוותר על דברים משמעותיים! לא להיות בקשרים שהם לא טובים לנו, אבל אפשר לנצל את התקופה הזאת, את הרגישות החיובית והעדינה שיש בנו היום כדי להרפות מחלקים לא חשובים בצ'קליסט, ולהישאר עם ההתאמה העמוקה, החיבור הפשוט והאותנטי, עם הלב האמיתי של הקשר. כשעומדים מול מוות, מבינים פתאום בצורה הרבה יותר חזקה את משמעות החיים. מרגישים רצון בקרבה, ורוצים להוסיף חיים. בתפילה לימים של שקט ושלווה, ולגאולה שלמה בחסד וברחמים ובמהרה, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
ממליצה לכולם להתמכר לסרטוני היוטיוב של ניר מנוסי על זוגיות ורוחניות. כדי שתבינו כמה יפה הוא מדבר, סיכמתי לכם פה בקצרה שיעור שלו על הכנה לזוגיות. תראו איזה נופת צופים. (תקראו את זה לא כשיפוט, חלילה, אלא כמשהו מבין ומאפשר). אז הנה: השלב הראשון בהכנה לזוגיות הוא שלב הזיקה. זיקה היא קשר, רצון בקשר. אדם יכול לחשוב שהוא מאוד רוצה זוגיות אבל בתת המודע העמוק הוא לא עדין לא באמת רוצה, הוא נשוי לעצמו ולרווקות שלו. זה כמו "הכבשים העטופות" של יעקב אבינו. העטופות הן אלה שבעצם לא רצו להזדווג, אלה שרצו להזדווג הן "המקושרות", אלה שרצו קשר. ובמה הן עטופות? בקליפה. כי במהותו הפנימית האדם בהחלט רוצה להיות בקשר, אך אם הוא עטוף בקליפה הוא לא מגלה את הזיק שיש לו לזיקה לאדם אחר. הוא לא מגלה את הניצוץ שמספר לו שהוא רוצה להיות בזוגיות. זה יכול להתבטא בכך שהוא מחפש זוגיות, נמצא בקשרים, אבל בסופו של דבר הוא בורח מהם או מקלקל אותם, או נסגר או מתקרר, מכיוון שהוא עטוף בקליפה וחסמים. לכן כמו שהזחל צריך להירקב לחלוטין ולהתאיין לגמרי וממש להתפורר ולמות ורק אחר כך יש פרפר, כך אדם צריך באיזשהו מקום להמית את הרווק שבו (!), ורק אז הוא יכול להיברא מחדש כאדם מחובר, אדם שיכול להיות נשוי. זו הסיבה שמסכת גיטין מופיעה לפני מסכת כתובות. כי קודם אתה מתגרש מהרווקות של עצמך ורק אחר כך מתחתן. עד כאן הסיכום של החלק הראשון של השיעור המאלף הזה. ובקליניקה שלי באמת פגשתי כמה וכמה אנשים שהיו עדיין נשואים לרווקות שלהם. זה לא נאמר בשיפוט חס וחלילה! ממש לא. אלא רק כדי לעזור לכם לראות איפה אתם בתוך זה. דוגמאות: אנשים שנהנים יותר מהלבד מאשר מהביחד. אנשים שמאד מחוברים לעבודה שלהם וקשה להם לפנות זמן לעצמם ולחיפוש הזוגיות ולפגישות היכרות. אנשים שחוששים שהביחד יבלע אותם ולא יאפשר להם להחליט לבד על דברים בחייהם. אנשים מאד מסודרים ומאורגנים שמתקשים להבין איך מישהו נוסף יחיה איתם באותו החדר והבית. אנשים שיש להם הרגלים מאד ברורים וחוששים שבני הזוג יגבילו אותם בעיסוקים האלה. על כל אלה אפשר לעבוד, לפתוח את התודעה ולראות איך חיים זוגיים לא מסכנים את כל אלה, ומאד מאפשרים כיף והנאה ביחד עם חופש פעולה, ובאמצעות תקשורת נכונה שגם אותה אפשר ללמוד, נפתחות האפשרויות בלב ובתודעה, והחסימה, ה"עטיפה", ה"קליפה" נושרת. זה כבר קרה הרבה פעמים בקליניקה והסתיים בסופים טובים. 😊 מוזמנים לנסות. אוהבת, אילה שטרן – מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
ורק הר סיני לא התגאה, נשאר ענו... ה' החליט לתת עליו את התורה! הסיפור המוכר, הידוע והאהוב. אז מה היא ענווה? ענווה היא לא זאת שאומרת, "אני כלום, אני לא שווה, וכולם גדולים ממני, זה שום דבר מה שעשיתי". ממש לא. איך אנחנו יכולים להיות כלום, לא שווים וקטנים, אם אנחנו הילדים של הקב"ה? הענק, הכל יכול, האינסופי והבלתי מוגבל? אנחנו הרי חלק ממנו! יש בנו אותן התכונות שיש לו. זו המשמעות של "צלם אלוקים" שיש בנו. אלא – ענווה היא הידיעה שתמיד יש עוד מעבר. מה שעשינו הוא גדול, הוא עצום, יש בנו כוחות, ואנחנו מודעים אליהם היטב, אלא שאנחנו יודעים... שגם באחרים יש כוחות, כי הם גם בנים של אותו אב אדיר שיש לנו (ולכן לא נתנשא מעליהם), ו... במיוחד – שתמיד יש בנו עוד ועוד כוחות שעוד לא התגלו. תמיד יש עוד רבדים, עוד מרחבים, עוד גבהים ועוד עומקים, שעוד לא נחשפו בפנינו. אז גם אם עשינו משהו מדהים, הוא עדיין יכול לגדול עוד. כמו התורה שלנו, שקיבלנו בחג השבועות, שגם היא מאת ה', וגם היא בגלל זה רחבה מארץ מידה. אף פעם לא נסיים אותה, ותמיד נגלה בה עוד ועוד. זאת הענווה. כמו שאמרה הרבנית ימימה אביטל, עליה השלום, "לא נורא אם הבנת, מחר תביני יותר"... :) ואיך כל זה קשור לזוגיות? אני פוגשת הרבה בנות ובנים שאחד החסמים שלהם מפני חתונה הוא: איך אפשר להתחתן עם אדם אחד ולהישאר איתו כל החיים? זה מפחיד. לא יימאס לו ממני? לי ממנו? וזה באמת מפחיד. אבל אנחנו הרי מבינים היום – בן אדם זה ייצור אינסופי! לעולם אי אפשר להכיר אותו עד הסוף, והוא גם לעולם לא נשאר כפי שהיה אתמול. כל הזמן משתנים, מעמיקים, מתרחבים, גדלים, צומחים! זה אף פעם לא משעמם. אם רק יודעים את הסוד הזה, ופתוחים לראות את השינויים הקטנים והגדולים שקורים בתוך כל אחד מאיתנו לחוד, וכתוצאה מזה – ביחד. ובעולם הדייטים? מגיע מולנו אדם חדש, רושם ראשוני. דייט אחד ודי. קלטנו אותו. אנחנו כבר יודעים אם זה כן או אם זה לא. הוא נראה לנו איקס, הוא נראה לנו דווקא לא איקס. אבל באמת... קשה לדעת. כי באדם יש אינספור עומקים, זוויות. אולי הוא רק נראה והוא לא? אולי הוא נראה איקס והוא באמת איקס, אבל יש בו גם הרבה וואי, שמשלים את האיקס? אולי בנו עצמנו יש איקס אחר שמסתדר הרבה יותר טוב עם הוואי שלו ממה שאנחנו חושבים על עצמנו שאנחנו יכולים להסתדר איתו? הרי גם אנחנו אינסופיים, והיכולות שלנו אינסופיות. הקב"ה אולי יודע גם יותר מאתנו עם מה אנחנו מסוגלים להתמודד ואת מה להכיל? והוא מתכוון להפתיע אותנו לטובה? (יש כמובן מקרים מסוימים, שבהם אחרי פעם אחת אפשר והגיוני לומר לא, אבל הם לא באמת רבים, כמה באמת אפשר להפיק מפעם אחת שרואים בן אדם?). אל תסתמו גולל כל כך מהר. אדם הוא לא רק החיצוניות שבו, הוא לא רק הרושם הראשוני שהוא נותן, הוא הרבה הרבה מעבר. כמו שאנחנו עצמנו הרבה הרבה מעבר. יש המון מה ללמוד, לראות, להיפתח לגודל ולעומק אינסופיים. אז תנו כמה צ'אנסים. גדולה ועמוקה היא התורה שלנו, גדול ועמוק ה', אנחנו גדולים ועמוקים, וגדולה ועמוקה היא... האהבה. חג שבועות שמח! קבלו את התורה בשמחה, ותזכו לזוגיות שמחה ומאושרת בקרוב ממש, בעז"ה! באהבה! אילה
יום הזיכרון ויום העצמאות מביאים אותי לחשוב על התמהיל המיוחד הזה: צער עמוק מלווה בתקווה ובשמחה גדולה. יש לנו את זה יום יום בחיינו בדברים הכי קטנים. וגם בדברים גדולים יותר. הרי הלב שלנו כל כך כשרוני, שהוא יכול להכיל גם וגם. למשל: גם שמחה בשביל חבר שמתחתן - וגם צער על עצמי - ומה איתי... גם אושר עמוק על שזכינו ל... (לסיים את התואר, להתחתן, לעבודה חדשה ומיוחדת) וגם צער עצום על זה שאבא/סבא לא זכה לראות אותנו פה (לפחות לא בגופו). ולאחרונה אני חושבת גם על כל ה"גם וגם" הזה, גם בהקשר של שמחות שלא היו כאן אלמלא מישהו אחר ששילם מחיר כדי שנגיע לרגע הזה. הכי בפשטות: לא היינו זוכים למדינה אלמלא אותם אלה שהקריבו את חייהם ובריאותם בשבילנו. ועמוק מזה: האיש הזה שזכה בזוג ריאות חדשות או בלב חדש וחי פה היום - רק בזכות אותו אחד שנהרג ותרם לו את אבריו. מישהו מכיל את זה בכלל? איך ההורים של הבחור המת מרגישים כשרואים את הבחור שחי בזכות הלב שהוא נתן לו? מה הרגש בכלל? שמחה? עצב? יגון? גאוה? סיפוק? כנראה שהכל מהכל. אותה אלמנה שנישאת בשנית, ואוהבת את בעלה החדש מכל ליבה. היא חווה איתו רגעי אושר. גדולים. והוא חווה אותם איתה. כל זה לא היה קורה ביניהם - אילו בעלה הראשון היה חי. איך מרגישים? קשה להכיל. כמו להקים חורבה מחורבות ירושלים. השמחה להקים עכשיו משהו חדש על גבי מה שנחרב היא שמחה אחרת, עמוקה יותר כנראה מאשר הבנייה הראשונית, שלא חוותה אבדן לפניו. ואיזה מזל שאנחנו יודעים שאותן נשמות שהלכו נמצאות במקום שבו אין חסר, אין קנאה, אין "על חשבון", יש רק אהבה, נצחיות, שמחה גדולה, שלמות, נתינה. והם עוטפים באהבה, מסתכלים מלמעלה ורק רוצים עבורנו ועבור קרוביהם שיחיו, שימלאו את החסר, שמשיכו לשמוח, לבנות, להתפתח, כאילו זה במקומם, כאילו זה סותר אותם, אבל רק כאילו. כי זה כל כך לא סותר, הם בהיותם נשמות, יודעים כמה אנחנו נושאים אותם בליבנו ולא נשכח לעד. כמה אנחנו מודים להם על מי שהם ומי שהם היו בשבילנו, וכמה אנחנו ממשיכים אותם. ממשיכים איתם. הלב יכול להכיל הכל. יש לו כוח. ומורכבות ובשלות. בואו נמשיך לבנות ולהקים. הם איתנו.
לא אשכח את זה. הם יצאו כבר שנה, ולא היה ברור מה, אבל הקשר לא התקדם. הוא מאד אהב אותה, אבל היא היתה ממש מבולבלת. היא הגיעה אלי ודיברנו. נכון, היא רואה בו המון דברים טובים, אבל לא מסוגלת להחליט להתחתן. למה? -אני לא יודעת... -את אוהבת אותו? -אני רואה בו הרבה טוב, לא יודעת להגיד אם אני אוהבת אותו ממש. היו שם הרבה דמעות. -ממה יורדות לך הדמעות? -אני לא יודעת. אולי מהמאמץ להבין את עצמי, למצוא בתוכי את התשובות לשאלות שאת שואלת. איזה קסם של בחורה. עדינה כל כך. עבדנו ביחד על דברים שעדין מפריעים לה בקשר. ראינו איך להביע בפניו את מה שחשוב לה. היא חזרה במפגש הבא שלנו: -הסברתי לו, מקווה שהוא הבין. במפגש שאחרי: -כן, דברנו על הנושא הבא, לא בטוחה שהוא הבין. פתאום נפל לי האסימון: -איך זה שלא ברור לך שהוא הבין? הרי הסברת. מה חסר? -אני לא יודעת. אמרתי לו, אבל אולי הוא לא באמת הבין? -איך תדעי שהוא הבין? שתיקה. -אולי תשאלי אותו? -מה לשאול, אם הוא הבין? הוא אומר שהבין, אבל איך אדע שהוא הבין באמת? הצעתי לה לבקש ממנו בעדינות להגיד במילים שלו את מה שהוא הבין שהיא מבקשת. קוראים לזה שיקוף. זה כלי עוצמתי מאד בתקשורת זוגית. כשהוא יאמר במילים שלו את מה שהוא קלט מהשיחה, היא תדע מה הוא הבין, היא תוכל לדייק אותו אם יש צורך, היא תוכל לשמוע באוזניים שלה איך זה נשמע מהפה שלו ואם זה נוגע בדיוק בנקודה שהיא רצתה להבהיר, אולי בעצם היא תגלה שהיא לא ביטאה נכון את הרצון שלה? הם התחילו ליישם. היא שיתפה את הרצונות שלה, הוא שיקף, היא דייקה, הוא הבין. במקביל לאורך הפגישות שלנו הדמעות, שנבעו ממאמץ שלה להבין את עצמה ולענות לשאלות שלי, התחילו להתמעט. אורך הזמן שבין שאלה שאני שואלת לתשובה שהיא עונה – התקצר. היא למדה להכיר את עצמה טוב יותר, להבין את עצמה, וממילא להסביר את הרצון שלה לבחור שלה, הרבה יותר בקלות. משהו השתחרר. -אני מרגישה שהוא מבין אותי. -ואת גם מבינה את עצמך... 😊 אחרי תקופה ממש קצרה, היא אומרת לי: -אני רוצה להתחתן איתו. חייכתי. -מה הסיבה שבחרת בזה? והיא עונה פשטות: -כי אני אוהבת אותו. 😊 הדרך לאהבה הרבה פעמים עוברת דרך הבנה. של עצמנו, ואחד של השני. חשוב לזהות מה הצורך שלנו בזוגיות, לדבר אותו בצורה ברורה וטובה לשני, ולהרגיש מובנים. זה כ"כ קריטי. זו בעצם הזוגיות. זו האהבה. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
"אני בסדר, אתה בסדר" – אבל מה עם הדייטים שלכם? אם יש משהו שחוזר על עצמו במפגשים שלי עם מחפשי זוגיות, זה הקול הפנימי הזה שאומר: "אולי אני לא מספיק? אולי אני צריך להשתדל יותר? אולי עדיף לשתוק כדי לא להבריח?" ופה בדיוק נכנס הספר "אני בסדר, אתה בסדר" של ד"ר תומאס א האריס. הוא מסביר איך כל אחד מאיתנו מתנהל מתוך שלושה מצבי "אני" פנימיים: הילד – הרגשי, הספונטני, זה שמחפש אישור ונפגע כשלא מקבל אותו. ההורה – זה שמדקלם לנו בראש את כל החוקים והציפיות שלמדנו בילדות. הבוגר – החלק הרגוע וההגיוני שמסוגל לקבל החלטות מתוך בחירה, בלי להיסחף לריצוי או לחשש. המסר המרכזי של הספר הוא סוחף ופשוט מטורף: הרבה אנשים חיים במצב תודעתי של "אני לא בסדר, אתה בסדר", כלומר, מרגישים נחיתות או חוסר ערך מול אחרים. זה מוביל לריצוי, הימנעות מקונפליקטים או חוסר ביטחון עצמי ושאר תענוגות נפלאים כאלה. יש אנשים שחיים מתוך "אני בסדר, אתה לא בסדר", שזה מצב של ביקורתיות, שתלטנות או התנשאות. כשהמטרה היא להגיע לתפיסה של "אני בסדר, אתה בסדר", שבה אנחנו מבינים שלכולם יש ערך, ולומדים לתקשר ממקום בוגר ובריא יותר. וזו - גאולה של ממש. ראיתי את זה קורה בחדר האימון וזה פשוט כיף! כשזה מגיע לחיפוש זוגיות, זה הרי בדיוק ההבדל בין דייט או קשר שבו אתם מתאמצים יותר מדי לרצות את השני ופוחדים לנשום לבין דייט שבו אתם פשוט אתם, בטוחים, אותנטיים, ויודעים שמערכת יחסים בריאה מתחילה מהערכה עצמית בריאה. כמו שאפשר לראות הספר שלי מרוט וישן כל כך... וחשבתי שכבר אי אפשר להשיג אותו בחנויות. מחיפוש קל באינטרנט הבנתי שאפשר ואפשר (ואפילו בגרסה דיגיטלית) אז עופו על זה. וספרו לי כמה נהניתם. אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
להתחתן בכל מחיר? לא. להתחתן במחיר? בוודאי. :) למה אני מתכוונת? כשאני רוצה לקנות דירה, ברור לי שיש לזה מחיר. בכסף. כשאני רוצה לרזות, ברור לי שיש לזה מחיר. מאמץ, התאפקות, למידה. ואם אני רוצה להצליח בתהליך ההרזיה - כדאי לי לא להיות מופתעת מעצם המחירים ואהיה מוכנה לשלם אותם. אני זוכרת שפעם ישבתי מול אשה שבאה לעזור לי לעשות תהליך תזונתי, ואחת השאלות הראשונות שלה היתה: ועד כמה את מוכנה להתאמץ בשביל זה? (כלומר, לשלם מחירים)... אז גם לזוגיות יש מחיר. בדברים אחרים. יש אנשים שקשה להם להגיע לזוגיות כי הם חוששים מהמחירים. זה ברור. אבל לא עליהם אני מדברת כרגע. אני מדברת על האנשים שמתקשים להגיע לזוגיות, פשוט כי הם לא מודעים לזה שיש לה מחירים! אני לא מאשימה אותם לרגע! זה חדש בשבילם. לא סיפרו להם. בדיסני הכל היה נראה רק ורוד בעצם. ולכן כל פעם שיש קושי בזוגיות, שנובעת מעצם זה שהיא זוגיות - הם נבהלים. הם אומרים: למה לא סיפרו לנו שזה ככה? אז הנה כמה מחירים, ששווה לדעת מראש שהם קיימים. טוב, הם לא באמת מחירים. הם יותר כמו השקעות. 1. ויתור על חופש מוחלט כשאנחנו לבד, אנחנו מחליטים מתי, איך ולמה. בזוגיות, מתחשבים בצרכים וברצונות של אדם נוסף. זה אומר שלפעמים נרצה ערב שקט בבית, אבל הוא ירצה לצאת, ולהיפך. 2. פתיחות רגשית ופגיעות כדי שזוגיות תהיה עמוקה ואמיתית, כדאי לנו להסכים להיחשף. זה אומר לספר על פחדים, חולשות וחלומות, ולסכן את עצמנו בפגיעה רגשית. 3. השקעת זמן ואנרגיה זוגיות דורשת טיפוח. צריך זמן לשיחות, לבילויים, לפתרון קונפליקטים ולחיזוק הקשר. זה לא משהו שאפשר לעשות על הדרך. 4. ויתור על אופציות אחרות כשאנחנו בוחרים מישהו, אנחנו מוותרים על אחרים. זה אומר להסכים להפסיק לבדוק "מה יש שם בחוץ" ולהשקיע את האנרגיה בקשר הנוכחי. 5. אחריות כלפי אדם נוסף ההחלטות שלנו כבר לא משפיעות רק עלינו. איך שאנחנו מדברים, פועלים ומנהלים את החיים משפיע גם על בן הזוג. 6. התמודדות עם קונפליקטים אין זוגיות בלי חילוקי דעות. כדאי להסכים להיכנס לרגעים פחות נוחים, ללמוד לתקשר נכון ולא לברוח כשקשה. וואו, כמה מחירים, כלומר, השקעות! זה בכלל שווה את זה?? בסוף, המחירים האלה הם לא סתם הקרבות— אלא הדרך לזוגיות עמוקה, יציבה ואוהבת. אם אתם מוכנים לשלם את המחירים האלה, אתם מוכנים גם לקבל את כל הרווחים שזוגיות טובה יכולה לתת. 😍 ויש הרבה הרבה רווחים... כן, זה בהחלט שווה את זה. מה הרווחים לדעתכם? תכתבו לי. אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
למה קשרים לא מתקדמים? יצאתם לכמה דייטים מבטיחים, נראה שזה הולך לכיוון טוב – ואז זה נתקע. למה זה קורה? שלוש סיבות עיקריות שגורמות לקשרים להיתקע: 1. חסמים רגשיים לא מעובדים לפעמים הבעיה היא לא הקשר – אלא הפחדים שמנהלים אותנו מבפנים. למשל פחד להיפגע שוב, במיוחד אם בעבר חוויתם אכזבות. ספקות עצמיים – "האם אני מספיק טוב/ה?" "מה אם הצד השני יגלה עליי משהו ויעזוב?" חששות ממחויבות – הרצון בזוגיות קיים, אבל ברגע שהקשר מעמיק, עולים פחדים לא מודעים כמו "מה אם אני עושה טעות?" או "מה אם אני מאבד/ת את החופש שלי?" אז איך מתקדמים מכאן? חשוב לזהות איזה פחד מנהל אתכם – כי כשהחסם מתפוגג, גם הקשרים מתחילים לזרום אחרת. 2. בחירה לא נכונה מההתחלה לפעמים הקשר לא מתקדם פשוט כי הוא לא באמת היה נכון מלכתחילה אבל לא רצינו להכיר בזה בזמן. דוגמה: יצאתם עם מישהו/י שנראה מושלם על הנייר: חכם/ה, מצחיק/ה, מכבד/ת – אבל בפנים אתם מרגישים שהקשר לא באמת מדויק לכם. במקום לעצור ולבדוק, אתם אומרים לעצמכם: "אולי זה יתפתח עם הזמן…" ובינתיים הקשר ממשיך בלי להוביל למקום אמיתי. או: התחלתם קשר מתוך לחץ – כי "כבר הגיע הזמן", כי כולם מסביב מתחתנים, או כי לא רציתם להיות לבד. אבל במקום להקשיב ללב שלכם, זרמתם עם הקשר… עד שהוא התפוגג מעצמו. אבל!! איך מבדילים בין קשר שלא נכון, לבין קשר שכן שווה לתת לו הזדמנות למרות שאין ניצוצות בהתחלה? ✔️ אם אתם מרגישים רתיעה, חוסר עניין או חוסר שמחה בקשר לאורך כמה מפגשים, זה סימן שאין התאמה. ✔️ אם אתם מרגישים נעים וקל לדבר, אפילו בלי ריגוש מטורף מההתחלה, יש מקום לתת לזה צ'אנס ולראות איך הקשר מתפתח עם הזמן. איך מתקדמים מכאן? חשוב להקשיב לעצמכם מהשלב הראשון (של אחרי כמה פגישות) ולא להישאר בקשר מתוך לחץ, תקווה עמומה או פחד להיות לבד. 3. פחד מאינטימיות אמיתית דווקא כשהקשר מתחיל להעמיק, עולים פחדים שגורמים לכם לסגת. אולי אני משקיע/ה פה את הלב שלי והצד השני פתאום ייעלם? מה הצד השני יגיב כשישמע דברים נסתרים שיש לי לומר על עצמי? פחדים כאלה עלולים לגרום לכם להתרחק מבלי לשים לב – להתקרר, להפסיק ליזום, להיות ביקורתיים יותר… עד שהקשר פשוט דועך. איך מתקדמים מכאן? חשוב לזהות אם מדובר בפחדים פנימיים ולא בקשר שלא מתאים, ולתת לעצמכם הזדמנות להיפתח באמת. רוצים לוודא שהפעם הקשר יתקדם למקום הנכון? אם אתם מרגישים שהזוגיות שלכם נתקעת שוב ושוב, כנראה שיש משהו פנימי שמעכב אתכם. בדיוק בשביל זה אני מזמינה אתכם לשיחת היכרות במתנה (!) לזמן מוגבל של שבועיים בלבד. עד יום ראשון, .9.3.25, ט' באדר תשפ"ה. בפגישה נבדוק יחד את הדברים שדיברתי עליהם בפוסטים האחרונים: ✔️ מה הדפוסים החוזרים שלכם ואיך לשנות אותם, ✔️ מה החסמים הרגשיים שלכם ואיך להתגבר עליהם, ✔️ נסדר את המחשבות המבולבלות שבין קשר נכון לקשר שעדיף לשחרר, ✔️ מהם הפחדים שעוצרים אתכם בדרך לזוגיות שחלמתם עליה ואיך לשחרר אותם. הקישו כאן לקביעת פגישה. https://did.li/pcMCN מחכה לכם! אילה שטרן – מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
איך להימנע מלטעות שוב? האם אתם מוצאים את עצמכם שוב ושוב בקשרים שלא מתאימים לכם? מוצאים את עצמכם שואלים: למה אנחנו תמיד נמשכים לאנשים הלא נכונים? איך שוב מצאנו את עצמנו במערכת יחסים שלא מקדמת אותנו לשום מקום? האמת היא שלכולנו יש דפוסים לא מודעים שמושכים אותנו לאותם סוגי קשרים שוב ושוב. אבל החדשות הטובות הן שברגע שמזהים את הדפוסים – אפשר לשנות אותם! למה הכוונה דפוסים לא מודעים? הנה כמה דוגמאות שפגשתי בשנות העבודה המרתקות שלי עם מחפשי זוגיות. אני לא יכולה לחשוף פרטים כמובן, אז אשתף בראשי פרקים במקרים ובמסקנות. *אתם נמשכים לאנשים "שקשה להשיג" אתם מרגישים שהקשרים הכי מרגשים אתכם הם עם אנשים שלא באמת זמינים רגשית – כאלה ששולחים מסרים מבלבלים, מתרחקים כשנהיה קרוב מדי, או שצריך "לרדוף אחריהם". הסיבות האפשריות מאחורי זה: אולי למדתם בילדות שאהבה היא משהו שצריך "להרוויח", או שאתם חוששים כרגע עדיין מקשר עמוק ולכן בוחרים בלי לשים לב באנשים שלא יכולים לתת לכם את זה. *אתם תמיד ה"מטפלים" בקשר אתם מוצאים את עצמכם בזוגיות עם בני או בנות זוג שצריכים שיצילו אותם – יש להם קשיים רגשיים, חוסר יציבות כלכלית, או בעיות אחרות, ואתם מרגישים שהאחריות על הקשר נופלת עליכם. הסיבות האפשריות מאחורי זה: אולי אתם מאמינים שאם תהיו "בלתי ניתנים להחלפה", לא יוותרו עליכם. או שאתם מרגישים שהערך שלכם בקשר נמדד ביכולת שלכם לעזור ולתמוך. * קשרים שמתחילים חזק – אבל נעלמים מהר אתם פוגשים מישהו או מישהי חדשה, יש כימיה מטורפת, התחלה סוערת… ואז אחרי כמה שבועות הם מתרחקים, ואתם נשארים מבולבלים. וזה קרה לכם יותר מפעם אחת(!) הסיבות האפשריות מאחורי זה: ייתכן שאתם מבלבלים התרגשות ראשונית עם חיבור אמיתי, או שהחשש שלכם כרגע מאינטימיות גורם לכם לבחור אנשים שלא באמת מחפשים קשר יציב. * אתם מתפשרים – ואז מתוסכלים אתם יודעים מה אתם מחפשים, אבל בכל פעם מתפשרים על קשר שלא לגמרי מתאים לכם, מתוך פחד להישאר לבד. בהתחלה זה נראה "בסדר", אבל עם הזמן אתם מרגישים חוסר סיפוק או חוסר התאמה. ולא מדובר על מצב שבו התפשרתם על משהו צדדי בקשר (כמו פרטים חיצוניים על האדם שאתם איתו) אלא על צרכים עמוקים בקשר, כמו הבנה, הערכה, תקשורת. הסיבות האפשריות מאחורי זה: אולי אתם לא באמת מאמינים שמגיע לכם קשר טוב יותר, או שאתם מפחדים שאם תציבו סטנדרטים גבוהים, אף אחד לא יתאים לכם. * חוסר אמון – תמיד מחכים שהשני יאכזב אתם נכנסים לזוגיות, אבל כל הזמן חוששים שמשהו ייהרס – אולי הצד השני ישקר, יבגוד, או פשוט ייעלם. אתם בודקים, מנתחים, חושדים, וכמעט תמיד מוצאים "הוכחות" שמשהו לא בסדר. הסיבות האפשריות מאחורי זה: יכול להיות שהייתם בעבר בקשרים לא בטוחים, או שיש לכם אמונה בסיסית שאי אפשר לסמוך באמת על בני או בנות זוג. מזדהים עם אחד הדפוסים האלה? החדשות הטובות הן: כדי לשבור את הדפוס, השלב הראשון הוא לזהות אותו. ברגע שאתם מבינים את הדפוס שלכם, אתם לא חייבים להמשיך לעשות את אותן טעויות. אתם יכולים להתחיל לבחור אחרת – ולבנות זוגיות שמתאימה לכם באמת. איזה דפוס אתם מזהים אצלכם? כתבו לי בתגובות. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
