זורמים על אמונה בניסים?
אני הרי מאמנת... אני מאמינה בתהליכים.
כי ככה זה בטבע. שלב שלב, צעד צעד עד ההצלחה.
אבל יחד עם זאת אני מאמינה במשהו אחר.
בדילוגים.
בעזרת ה' שהיא פתאומית וקופצת שלבים.
בניסים שמעל הטבע.
ואני רואה את זה הרבה בחיים ועם המתאמנים והמתאמנות שלי.
מישהו שהיו לו פחדים ועבדנו ארוכות להמס אותם,
אבל כשזה קרה, זה הרגיש כמו קפיצת דרך,
זה היה גדול ומשחרר ובלי פרופורציה לדרך התהליכית.
מישהי שהרבה זמן הרגישה חסימה ברצון ובחשק לזוגיות,
ועבדנו... נכון,
אבל כשהרצון הגיע - זה היה כמו מתנה גדולה שהגיעה פתאום.
ויש כזאת הרגשה שה' לפעמים רוצה שרק נפתח לו פתח צר,
והוא יבוא בענק ויפתיע.
כי לפעמים רק הזיהוי של הרגש כבר מביא רווחה,
ולפעמים רק תובנה שכלית פשוטה אחת משנה את כל הפרספקטיבה,
ולפעמים רק שינוי של הרגל קטן אחד, מביא הצלחה באופן שלא היינו מאמינים,
ולפעמים רק נחמה אחת או מילה טובה משנה הכל.
אז נכון, יש דברים שלוקחים זמן ומצווה גדולה להתמיד בהם בלי להתייאש,
עיין ערך החוסן ואורך הנשימה שנדרשים מכולנו במלחמה הנוכחית,
אבל יש כ"כ הרבה פעמים שיש פשוט דילוג, קפיצה, פסיחה... נס!
והשנה לכבוד החג הקדוש שבא עלינו -
אני מאחלת לכולכם להאמין בניסים שלכם,
של כל אחד ואחת מכם,
שכ"כ יקרים לי,
ובניסים של כולנו כעם.
זה אפשרי! בעזרת ה'!
פסח כשר, שמח, חירותי וניסי!
אוהבת, אילה :)
