תפילה מעניינת לזיווג בפסח

איילה שטרן • 26 במרץ 2026

כתבתי לכם תפילה מיוחדת ונוגעת, 

עבור זוגיות בפסח הקרוב בעז"ה. 

(כתוב בנקבה, למען הנוחות, אבל טוב לשני המינים). 


ה', השנה אני רוצה לצאת לחירות מהחמץ.

עזור לי לא להחמיץ את כל הטוב שבתוכי, 

כך לא אגיע בפנים חמוצות לקשר שמולי 

ולא אחמיץ אותו אלא אמצא אותו בשמחה.


עזור לי לא להחמיץ פנים לאחרים בתגובות פזיזות,

או בהתעלמות, 

לא להחמיץ את העובדה שאדם חי ומרגיש נמצא מולי, 

ולא להותיר אותו עם טעם חמוץ של פגיעה או אכזבה.


עזור לי לא להחמיץ אנשים טובים מלהיות אפשרות טובה עבורי,

בגלל מחשבות שליליות על זוגיות 

או על כוונותיהם הטובות של בני המין השני,

או בשל שיקולים חיצוניים של יוקרה, מעמד או מראה מסוים מידי.


עזור לי למחול בלב שלם לכל אלה שהחמיצו אותי,

החמיצו לי פנים והותירו אותי בפנים חמוצות

בגלל אותן הסיבות בדיוק.


השנה אני רוצה לצאת לחירות!

אני רוצה את החירות לדעת כמה אוצרות של טוב טמונים בי,

בבני המין השני ובזוגיות עצמה,

ובכך להגיע בפתיחות ובשחרור לקשר הבא.


אני רוצה את החירות לראות את השני בעיניים טובות,

להתחשב ברגשותיו, לכבדו, 

ולזכות להתחשבות ולכבוד בחזרה.

אני רוצה את החירות לבחור! 

לבחור בבן זוג שבאמת טוב עבורי, 

עבור עומק עומקי נפשי, 

בלי שיקולים זרים של מה יגידו 

או מה יגיד ה"אני" של פעם,

שהבטיח לעצמו הבטחות חיצוניות.


אני רוצה את החירות לראות מולי את האדם בכל תפארתו,

כדי שאוכל לזהות בו את ההדהוד של החצי השני של נשמתי. 

אני רוצה זוגיות אוהבת ואמיתית, מאושרת ועוצמתית.

תן לי את החירות הזאת,

תן לי לצאת לחירות מהלבד,

אל הביחד המתוק והנכסף.

עוד השנה!


אנא תן גם לכל אחיי ואחיותיי היקרים זוגיות מאושרת בקרוב.

תן לכולנו אהבה בלב אלה לאלה, בכל קבוצות העם שלנו. 

תן לנו כחברה את החירות לראות לעומק,

ובכך להשפיע אלה על אלה לצאת לחירות משיקולים זרים.


שמור אותנו מכל צר ואויב 

החזר הביתה את כל חיילינו ונעדרינו בריאים ושלמים בקרוב ממש

מתוך ניצחון מלא על אויבינו. 

ושלח לנו את הגאולה השלמה בחסד וברחמים בקרוב ממש!



אוהבת,

אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, 

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855



מאת איילה שטרן 1 באפריל 2026
אני הרי מאמנת... אני מאמינה בתהליכים. כי ככה זה בטבע. שלב שלב, צעד צעד עד ההצלחה. אבל יחד עם זאת אני מאמינה במשהו אחר. בדילוגים. בעזרת ה' שהיא פתאומית וקופצת שלבים. בניסים שמעל הטבע. ואני רואה את זה הרבה בחיים ועם המתאמנים והמתאמנות שלי. מישהו שהיו לו פחדים ועבדנו ארוכות להמס אותם, אבל כשזה קרה, זה הרגיש כמו קפיצת דרך, זה היה גדול ומשחרר ובלי פרופורציה לדרך התהליכית. מישהי שהרבה זמן הרגישה חסימה ברצון ובחשק לזוגיות, ועבדנו... נכון, אבל כשהרצון הגיע - זה היה כמו מתנה גדולה שהגיעה פתאום. ויש כזאת הרגשה שה' לפעמים רוצה שרק נפתח לו פתח צר, והוא יבוא בענק ויפתיע. כי לפעמים רק הזיהוי של הרגש כבר מביא רווחה, ולפעמים רק תובנה שכלית פשוטה אחת משנה את כל הפרספקטיבה, ולפעמים רק שינוי של הרגל קטן אחד, מביא הצלחה באופן שלא היינו מאמינים, ולפעמים רק נחמה אחת או מילה טובה משנה הכל. אז נכון, יש דברים שלוקחים זמן ומצווה גדולה להתמיד בהם בלי להתייאש, עיין ערך החוסן ואורך הנשימה שנדרשים מכולנו במלחמה הנוכחית, אבל יש כ"כ הרבה פעמים שיש פשוט דילוג, קפיצה, פסיחה... נס! והשנה לכבוד החג הקדוש שבא עלינו - אני מאחלת לכולכם להאמין בניסים שלכם, של כל אחד ואחת מכם, שכ"כ יקרים לי, ובניסים של כולנו כעם. זה אפשרי! בעזרת ה'! פסח כשר, שמח, חירותי וניסי! אוהבת, אילה :)
מאת איילה שטרן 16 במרץ 2026
יש הרגל קטן שמייצר הרבה תסכול בחיים שלנו ובדרך כלל אנחנו אפילו לא שמים לב שאנחנו עושים אותו. את עומדת בפקק, מסתכלת על השעון, ונלחצת שאת מאחרת. את יכולה להתעצבן על הנהגים, על העירייה, על מי שתכנן את הכביש. מישהו צריך לחנך אותם! מישהו צריך פעם לעשות משהו עם הנושא. על מה משלמים למירי רגב כל כך הרבה? אבל הפקק… לא הולך לשום מקום. את שולחת הודעה למישהו שקבעת איתו, והוא לא עונה כבר יומיים. את יכולה להריץ בראש עשרים תרחישים, להיעלב, לכעוס, לנסות להבין מה קרה. אבל אין לך באמת שליטה על מה שהוא עושה עכשיו. את קוראת חדשות ומרגישה איך הלב מתכווץ. דברים גדולים קורים בעולם, והחבר'ה שם עדין מפיצים רעל? באמת שאת לא מבינה מה הסיפור שלהם! אבל... אין לך באמת יכולת להשפיע על רוב הדברים. בכל המצבים האלה אנחנו עושים משהו מאוד אנושי: אנחנו נשארים הרבה זמן במקום שבו אין לנו שליטה. יש גישה שמדברת על שני מעגלים בחיים שלנו: מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה. מעגל הדאגה כולל את כל מה שמטריד אותנו אבל לא באמת נמצא בידיים שלנו. מעגל ההשפעה כולל את מה שכן בידיים שלנו: התגובות שלנו, הבחירות שלנו, הצמיחה שלנו, והדרך שבה אנחנו פועלים בתוך המציאות. ולמה זה כל כך חשוב להבדיל ביניהם? כי כשאנחנו נשארים יותר מדי זמן במעגל הדאגה קורים כמה דברים לא טובים: אנחנו מתמלאים בתסכול וחוסר אונים. אנחנו מתחילים לפתח ציניות כלפי המציאות. אנחנו משקיעים המון אנרגיה בלי להתקדם לשום מקום. ולפעמים הכי גרוע: אנחנו מפסיקים להאמין שיש לנו בכלל השפעה. ומתייאשים... בעולם של חיפוש הזוגיות אני פוגשת את זה כל הזמן. לא מזמן ישבה מולי מתאמנת נהדרת ואמרה בתסכול: "זה פשוט המצב היום. בחורים נעלמים." שאלתי אותה למה היא מתכוונת. והיא סיפרה על כמה מקרים שבהם הייתה שיחה טובה, אפילו פגישה טובה, ואז פתאום הצד השני הפסיק לענות. היא כבר בנתה מזה מסקנה שלמה על המציאות. ייאוש מוחלט. אי אפשר היום להשיג בחורים טובים. אחרי שהקשבתי לה שאלתי אותה שאלה אחת: "נניח לרגע שזה נכון. מה מזה נמצא במעגל ההשפעה שלך?" היא שתקה רגע. ואז לאט לאט התחלנו לחפש. מה כן בידיים שלה? איך היא מגיעה לפגישות? מה נמצא בתוך עולם האמונות שלה? איזה מסר היא משדרת? כמה מקום היא נותנת לעצמה להיות טבעית? ואיפה אולי האכזבות הקודמות כבר גרמו לה להגיע קצת סגורה? לא שינינו את כל שוק השידוכים. אבל כן שינינו משהו הרבה יותר חשוב: את המקום שממנו היא פועלת. וברגע שהמיקוד עבר ממלחמה במציאות לעבודה בתוך מעגל ההשפעה שלה, האנרגיה של כל התהליך השתנתה. החיוך והתקווה חזרו לפנים שלה, והיא התחילה להביא אליה מציאות חדשה. כי בסופו של דבר, אנחנו לא יכולים לשלוט בכל מה שקורה סביבנו. אבל אנחנו כן יכולים להשפיע על מי שאנחנו בתוך הסיפור הזה. ועכשיו אני סקרנית: כשאתם חושבים על הזוגיות שלכם כרגע, איפה רוב האנרגיה שלכם נמצאת? במעגל הדאגה או במעגל ההשפעה? ימים טובים ומלאי גאולה, אוהבת, אילה שטרן – מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
פוסטים נוספים