אני אפילו לא בטוחה אם אני רוצה את הבחור או ההורים שלי...

איילה שטרן • 24 בנובמבר 2025

זה לא סוד שהרבה אנשים מתקשים למצוא בן זוג בגלל "מה יגידו". 

כלומר, הם מחפשים בן זוג שיהיה תואם דברים מסוימים שגדלו עליהם, 

שמצופה מהם, או אפילו שהם רק חושבים שמצופה מהם, 

למרות שבעומק ליבם הם בכלל צריכים ומשתוקקים למשהו אחר. 


זה קונפליקט שהוא הרבה פעמים לא מודע בכלל. 

הם בטוחים שמה שמה שמצופה מהם זה גם מה שהם רוצים. 

רק בשיחות עומק עם המאמנת מתגלה הפער.


לפעמים זה מתגלה כשהם יוצאים עם מי שממש עונה לציפיות של כולם, אבל לא טוב להם איתו. 

והם לא מבינים למה. 


לפעמים זה מאד מאד מודע. 

הם יודעים היטב: אני רוצה איקס, אבל אין סיכוי שאצליח להביא אותו 

הביתה/לחברים/לחבר'ה מהעבודה. 


זה כ"כ כואב. 

אבל זה פתיר. באמת שכן. 


שאלתם את עצמכם פעם מה זה הביטוי הזה "לכרות ברית"?

הרי ברית זה חיבור, וכריתה זה ניתוק !!


אז כנראה שכדי להצמיח בתוכנו דברים, אנחנו צריכים לכרות אותם ממה שלמדנו בעבר. 


אנחנו חיים בבית שלנו. וההורים וכל המבוגרים המשמעותיים של חיינו (כולל המדיה אגב)

מציעים לנו סלסלה על השולחן עם כל מיני פירות. 

אנחנו בטבעיות בוחרים מתוכם את הפירות שאנחנו אוהבים, ומשאירים בסלסלה את אלה שלא. 


בסלסלת הערכים שגדלנו עליה - יש: 

תורה, קשר לה', תקשורת בינאישית, סדר וניקיון, זרימה או אחריות, מעמד, מקומו של הכסף, 

חשיבות המראה החיצוני בחיים, עדות, סטיגמות, לימודים...


איך נדע אם הערכים שבסלסלה הם באמת שלנו 

או שאנחנו "מחויבים" לקחת אותם איתנו כי גדלנו עליהם?


צריך לכרות. לנתק. 


לדמיין רגע: אם אני חיה לבד לבד לבד, רק אני והאיש שלי. 

מה חשוב לי ורק לי שיהיה בו? 

אני מאמינה שהמעמד היוקרתי של המקצוע שלו יהפוך אותו לבעל טוב יותר? 

או שאמא שלי למשל מאמינה בזה ואני ממש לא? 

אם אמא לא בעניינים בכלל...

לי עצמי זה יהיה חסר? 


אם כן - איזה יופי! הנה ערך שלקחתי לבדי בעצמי מסלסלת הערכים שהיתה על השולחן בבית, 

ואני אוהבת אותו ובוחרת בו, בערך הזה. 

ואם לא - זה ערך שלא לקחתי. 

זו הבננה עם ה"חום" שאמא תמיד אמרה "זה רק דבש, למה את לא אוכלת את החום?" 

ואני אף פעם לא רציתי לאכול כי זה הגעיל אותי בכלל. 


אני לא צריכה את זה בבן הזוג שלי. זה לא מעניין אותי. 

זה מעניין את אבא ואמא (החברות באולפנה/ החבר'ה בעבודה). 

ואני אחיה עם האיש ולא הם. 


אז כדי להתחבר לערכים שלי, אני צריכה רגע לנתק. לכרות את ה"מה הם חושבים". 

ואז אני יכולה ליצור ברית עם מישהו שבאמת באמת אני רוצה. 


ומה עם כולם? הם יסתדרו. 

אולי ינועו באי נוחות כמה זמן, אבל כשיראו כמה טוב לנו, הם יידבקו באושר שלנו. 


בהצלחה ענקית!


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855




מאת איילה שטרן 18 במאי 2026
די! כמה חיפושים? אני מחכה שייגמרו כבר הדייטים המתישים האלה. ושאמצא את האחד. כמה זמן אפשר לחכות לו? די כבר עם השעבוד הזה, מרביצים לנו כל הזמן! אני מת לצאת ממצרים כבר, איפה הגואל שהבטיחו לנו? שיבוא ויוציא אותנו מכאן! ואז זה מגיע. יוצאים ממצרים, המצרים מתים, יש חופש. זהו. ו... אנחנו במדבר. לאן הולכים? הנה, התחתנו! אנחנו ביחד, מצאנו זה את זו. אין דייטים, אין לחץ, הכל רגוע. עוברים כמה חודשים, ו...? נפתרו כל הבעיות שבחיים? אין יותר מתח משום דבר אחר? תופעה מוכרת. אנחנו מייחלים לחופש, למנוחה ולנחלה. אבל... לא באמת מגיעים לשמחה מלאה כשקבלנו חופש. למה? כי חופש הוא שלילת השעבוד, העדר של משהו רע. אבל זה לא מספיק. צריך לצקת לתוכו רצונות, מטרות, משהו אישי שיבטא אותנו, שימלא אותנו בסיפוק. פגשתי אנשים שמבקשים בכל מאודם בדמעות להתחתן, וחווים כאב גדול של חסר. מתי אסתדר בחיים? אגיע אל הבית? וכשאני שואלת אותם: בשביל מה אתה רוצה להתחתן? למה חשוב לך למצוא חתן? הם מגלים ש...לא ממש ברור להם למה. כי כולם... כי צריך... כי כבר מאוחר... כי זה לא נורמלי להיות לבד. כן, אבל... בשביל מה אתה רוצה? את? מה יקרה שם בזוגיות הזאת? למה אתה כמה, למה את מתגעגעת? מה תעשו שם ביחד? במה תמלאו את ימיכם? ולמה חשוב לכם שזה יהיה בזוג, הרי הרבה דברים שאתם מתכננים לעתידכם, אפשר לעשות גם לבד? וכאן מתחיל הבירור. פתאום בונים חזון, בונים רצון!!! והעיניים נדלקות. כשברור להם למה הזוגיות חשובה להם... הם יותר ממוקדים במטרתם ומגיעים אליה יותר מהר. כך... יצאנו ממצרים. אין שעבוד, אבל גם אין מטרה לעתיד. עד שהגיע מתן תורה, וייסד אותנו כעם עם חזון, עם רצון, עם ייעוד, עם מטרות. משהו שממלא אותנו בהבנה בשביל מה בכלל יצאנו לחירות, מה מטרתנו בעולמנו, וכמה יהיה לנו טוב למלא אותה, ולא נפר אותה גם כשיהיו קשיים בדרכנו. אני מזמינה אתכם לשאול את עצמכם מה יהיו הערכים המשותפים שלכם כזוג, אילו תכנים וחוויות אתם רוצים לצקת לזוגיות שתגיע אליכם בקרוב? למה עבורכם יותר טוב ביחד מאשר לחוד? ואז... להסניף את התחושה המשכרת, הממלאת, המאושרת של שליחות וייעוד, של ביחד, של ברית שהיא חזקה יותר מכל נחשולי החיים. תשמרו את התחושה הזאת בלב חזק חזק, כדי שתוכלו באמצעותה לאתר בקרוב את השותף שלכם לברית הזאת. חג מתן תורה שמח! אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 נכתב בהשראת הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ בספרו "חיי שנה".
מאת איילה שטרן 4 במאי 2026
אני מאד אוהבת את השיר הזה. ופתאום גם הרגשתי שאני מבינה את המילים, שהן מדברות אלי את מה שהרבה מהמתאמנות שלי רוצות לומר. אז הנה מה שהמילים של המשוררת רחל שפירא אמרו לי: למדני את השיר הפשוט של הלחם ופרוס לי חלק משלומך קחני עם אבק היומיום על השכם כשתראני לפניך אני שהנחתי לרגש יחף לרחף כבר יודעת כי התפתלה דרכי ומגובה רב ראשי עכשיו נרכן כבר יודעת כי התפתלה דרכי ובאה עד כאן למדני את השיר הפשוט של הלחם ופרוס לי חלק משלומך קחני עם אבק היומיום על השכם כשתראני לפניך חיי וחייך אורות וצללים מכילים בעיני שבת בעיני חולין לו מחר שלך ייגש אל אתמולי בעיני שבת בעיני חולין שלך ושלי כשהיינו בני עשרה חלמנו על אהבה גדולה, אהבה מלאת רגשות עזים וחזקים, סוחפים ומטלטלים. הרבה מאיתנו נשארו עם החלום הזה, ומחפשים אותו שנים ארוכות. השיר הזה מספר על מישהי, שגם היא חיפשה את אותו חלום, אבל התפתלה דרכה, עברו שנים של חיפוש, והיום, מגובה רב, ממרחק השנים, היא מרכינה את ראשה. לא ממקום של ויתור, השפלה, כניעה, חלילה. אלא כמו שמרכינים ראש בעדינות אל פרח יפה וצבעוני כדי להריח ולהנות מיופיו האצילי. היא אומרת: התפלתה דרכי שנים רבות ובאה עד כאן. וכאן, היום, היא מבקשת אהבה אחרת. אהבה פשוטה, כמו השיר הפשוט של הלחם. כמו היומיום, השגרה. היא מבקשת חום, תמיכה, שותפות גורל, אהבה יציבה וביתית. היא מבקשת שהוא יפרוס לה חלק משלומו, שישתף אותה בדברים שעוברים עליו, ששלומו יהיה שלומה, ושלומה יהיה שלומו. היא מבקשת שאבק היומיום, שהשגרה המבורכת והלא כ"כ מסעירה, תהיה משותפת לשניהם. שהוא יראה אותה לפניו, לנגד עיניו כל יום מחייו, כשותפה שלו, חברת אמת. שהמחר, העתיד שלו, ייגש אל העבר שלה וישתלב עם חוויותיה. שהם יכירו זה את זו מבפנים באמת. כי חיי שניהם מכילים גם אורות וגם צללים, לא הכל נוצץ. יש שבת, יש חולין... יש ימים צבעוניים ויש אפורים. ובכולם – היא רוצה אותו איתה ואותה איתו. באהבה יפה, בזוגיות. בלב אל לב. כבר לאו דווקא ברעש ובצלצולים. אלא בשקט, בנחת, בחיבור אמיתי ועמוק. איזה יופי. אני כ"כ מתרגשת מזה. אולי התנפץ חלום ישן, אבל נבנה בה חלום חדש, הרבה יותר מרגש ועמוק מקודמו. אילה שטרן – מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 אם אהבתם, סמנו לייק ושתפו, זה ישמח אותי. :) ואם אתם רוצים לבדוק איך אתם יכולים להתקדם לחתונה שלכם ביחד איתי, בואו לשיחת היכרות במתנה. הקישו כאן: https://did.li/pcMCN ה
פוסטים נוספים