אני אפילו לא בטוחה אם אני רוצה את הבחור או ההורים שלי...

זה לא סוד שהרבה אנשים מתקשים למצוא בן זוג בגלל "מה יגידו". 

כלומר, הם מחפשים בן זוג שיהיה תואם דברים מסוימים שגדלו עליהם, 

שמצופה מהם, או אפילו שהם רק חושבים שמצופה מהם, 

למרות שבעומק ליבם הם בכלל צריכים ומשתוקקים למשהו אחר. 

זה קונפליקט שהוא הרבה פעמים לא מודע בכלל. 

הם בטוחים שמה שמה שמצופה מהם זה גם מה שהם רוצים. 

רק בשיחות עומק עם המאמנת מתגלה הפער.

לפעמים זה מתגלה כשהם יוצאים עם מי שממש עונה לציפיות של כולם, אבל לא טוב להם איתו. 

והם לא מבינים למה. 

לפעמים זה מאד מאד מודע. 

הם יודעים היטב: אני רוצה איקס, אבל אין סיכוי שאצליח להביא אותו 

הביתה/לחברים/לחבר'ה מהעבודה. 

זה כ"כ כואב. 

אבל זה פתיר. באמת שכן. 

שאלתם את עצמכם פעם מה זה הביטוי הזה "לכרות ברית"?

הרי ברית זה חיבור, וכריתה זה ניתוק !!

אז כנראה שכדי להצמיח בתוכנו דברים, אנחנו צריכים לכרות אותם ממה שלמדנו בעבר. 

אנחנו חיים בבית שלנו. וההורים וכל המבוגרים המשמעותיים של חיינו (כולל המדיה אגב)

מציעים לנו סלסלה על השולחן עם כל מיני פירות. 

אנחנו בטבעיות בוחרים מתוכם את הפירות שאנחנו אוהבים, ומשאירים בסלסלה את אלה שלא. 

בסלסלת הערכים שגדלנו עליה - יש: 

תורה, קשר לה', תקשורת בינאישית, סדר וניקיון, זרימה או אחריות, מעמד, מקומו של הכסף, 

חשיבות המראה החיצוני בחיים, עדות, סטיגמות, לימודים...

איך נדע אם הערכים שבסלסלה הם באמת שלנו 

או שאנחנו "מחויבים" לקחת אותם איתנו כי גדלנו עליהם?

צריך לכרות. לנתק. 

לדמיין רגע: אם אני חיה לבד לבד לבד, רק אני והאיש שלי. 

מה חשוב לי ורק לי שיהיה בו? 

אני מאמינה שהמעמד היוקרתי של המקצוע שלו יהפוך אותו לבעל טוב יותר? 

או שאמא שלי למשל מאמינה בזה ואני ממש לא? 

אם אמא לא בעניינים בכלל...

לי עצמי זה יהיה חסר? 

אם כן - איזה יופי! הנה ערך שלקחתי לבדי בעצמי מסלסלת הערכים שהיתה על השולחן בבית, 

ואני אוהבת אותו ובוחרת בו, בערך הזה. 

ואם לא - זה ערך שלא לקחתי. 

זו הבננה עם ה"חום" שאמא תמיד אמרה "זה רק דבש, למה את לא אוכלת את החום?" 

ואני אף פעם לא רציתי לאכול כי זה הגעיל אותי בכלל. 

אני לא צריכה את זה בבן הזוג שלי. זה לא מעניין אותי. 

זה מעניין את אבא ואמא (החברות באולפנה/ החבר'ה בעבודה). 

ואני אחיה עם האיש ולא הם. 

אז כדי להתחבר לערכים שלי, אני צריכה רגע לנתק. לכרות את ה"מה הם חושבים". 

ואז אני יכולה ליצור ברית עם מישהו שבאמת באמת אני רוצה. 

ומה עם כולם? הם יסתדרו. 

אולי ינועו באי נוחות כמה זמן, אבל כשיראו כמה טוב לנו, הם יידבקו באושר שלנו. 

בהצלחה ענקית!

אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855