מה הוא היה עושה בלעדיי?
המשפט הזה תפס אותי, וממש פתח לי את הלב:
"תאמין שהגעת אל העולם כדי למלא חסר של אחר".
זה משפט שיכול קצת להרגיש חוסם. באתי כדי לשרת אחרים? באתי בשבילם ולא בשבילי?
אבל אותי זה דווקא פותח.
כי הוא לא בא מתוך התנשאות ולא מתוך ביטול של עצמי או של השני,
אלא מתוך ראייה שכל אחד נברא עם מתנות שמישהו אחר לא יכול להעניק בדיוק באותה צורה.
בזוגיות מגלים את זה ברגעים הכי קטנים:
אחד מאיר הומור בזמן שהשני נלחץ,
אחד זוכר סדר ודיוק כשהשני נוטה להתפזר.
זה לא "לתקן" — אלא להשלים.
לא לבטל את החסר — אלא למלא אותו בטוב.
פעם שמעתי בחורה שאמרה:
"איזה מזל שמצאתי את בעלי, כי הוא לא היה מסתדר עם מישהי אחרת".
זה כ"כ נגע לליבי!
האינסטינקט שלי היה לצחוק צחוק חמוד ולשאול אותה: "אבל איפה את בתמונה? :)
אם את זו שמצאה אותו, ואיזה מזל, אז במה הוא ממלא אותך? לא במה את ממלאה אותו".
אבל זו לא היתה החשיבה שלה (לפחות לא באותו הרגע).
באותו רגע, בלי לשים לב אפילו, היא חשפה את זה שבשבילה להיות האשה הנכונה בשבילו,
זה התענוג והאושר.
כשמסתכלים כך (לפחות בחלק מהזמן),
כל מחלוקת קטנה מקבלת פרספקטיבה אחרת:
אולי דווקא כאן מתגלה המקום שבו נבראנו לתת משהו שהצד השני זקוק לו.
וזו כבר התחלה של בית בנוי באהבה.
המון אהבה ושמחות!
אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
