למה חשוב לרצות בן זוג מושלם?

איילה שטרן • 6 ביולי 2025

חברים, זוכרים שסיכמתי לכם שיחה של ניר מנוסי על זוגיות?

השלב הראשון היה שלב הזיקה, זוכרים? (חפשו כותרת "זחל רוצה להתחתן")


אז הנה ההמשך:


השלב הבא הוא שלב הכמיהה.

אדם כבר מרגיש שהוא כמה מאוד באופן פעיל לזוגיות.

הוא מאוד רוצה את האדם השני, (גם אם עוד לא מכיר אותו),

הוא מאוד רוצה חיבור וקשר וממש מתחיל לחפש.


אבל אבל זה לא חיפוש סביל אלא חיפוש פעיל.

איך מחפשים באופן פעיל?

עדיין לא פותחים אפליקציות... עוד לא!


אלא - כאן כדאי שהאדם ישאל את עצמו כמה שאלות:

1. מהי זוגיות בכלל? (חשבתם פעם לשאול את השאלה הזאת?) 

2. מהי הזוגיות שאני רוצה להקים?

3. ומי הוא האדם שאני רוצה לפגוש? מה אמור להיות בו? שזה השלב לפנטז על בן הזוג המושלם.



למה חשוב לפנטז על בן זוג מושלם?

לא כי מגיע לי, לא כי אני מלך העולם,

לא כי ככה אומרים לנו היום: לך על הטוב ביותר, מגיע לך, וכו'!

לא.

אלא כי זה מניע אותי לרצות להיות מושלם באותה מידה בשבילו!

לרצות להיות מתאים לאותו מושלם,

לרצות להיות בן הזוג הכי טוב, הכי מצחיק, מעניין, חכם, תומך, אחראי, יציב.

הדברים האלה מגדילים אותי וגורמים לי להיות בן הזוג הטוב ביותר שיתאים לאותו מושלם.


זה שלב פעיל שבו אני כל הזמן עובד על עצמי כדי להיות ראוי

לאותו מושלם שאני מחפש.

חיפוש השלמות בבן הזוג הוא טוב

כל עוד הוא גורם לי עצמי להשתלם ולהיות מושלם יותר כדי להיות ראוי לו.


וזה החידוש פה,

כי לא הרבה אנשים שואלים את עצמם האם אני מתאים לבן הזוג שלי

אלא עסוקים בלחשוב כמה להם מגיע לקבל מושלם...


אז כדאי לשאול את השאלה מי הוא המושלם שאני רוצה

מתוך רצון לגרום לעצמי להיות מושלם בשבילו.

זו שאלה שמביאה להענקה, נתינה, התסכלות החוצה.

וכששואלים את השאלה הזאת באמת, כדי לתת,

זה מגדיל אותנו. הופך אותנו לטובים יותר.


ואם אתם רוצים עזרה לנסח לעצמכם את התשובות לשאלות האלה,

אני כאן בשבילכם. בואו נקבע שיחת היכרות בינינו.


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה,

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855


מאת איילה שטרן 17 באוגוסט 2025
איך מזהים את משיכת הלב הפנימית? זוכרים שדברנו על משיכת לב חיצונית ומשיכת לב פנימית? שמשיכת לב פנימית היא משהו גבוה יותר? אז למרות שממש לא חייבים אותה, זה נחמד שהיא קיימת. והנה כמה סימנים לדעת שקיימת כאן משיכת לב פנימית: 1. היא לא באה ברגע – היא מתגבשת (וזה הדבר הכי חשוב לזכור כאן, כי אין לצפות לזה במפגשים ראשונים עם האדם!!) הרגשת הלב הפנימית לא תמיד מופיעה מיד. לרוב צריך לתת לה זמן, לתת לנפש להיפתח, להרגיע את הפחדים, לשחרר ציפיות — ואז פתאום זה מגיע: תחושת "הנה. אני יודעת. זה הוא." 2. תחושת שקט פנימי ולא סערה. משיכה חיצונית או רגשית סוערת יוצרת לפעמים סערה בלב: פרפרים, דרמה, טלטלה. אבל ההרגשה הפנימית האמיתית היא שקטה. משהו בפנים נרגע. יש תחושה של "זה מתאים. זה נכון לי. זה אפשרי. אני לא צריך להיות מישהו אחר כדי שזה יעבוד." 3. תחושת חום וקרבה פנימית – גם כשאין מילים לפעמים האדם השני אומר משהו, וזה כאילו לא חדש — זה כאילו אני עצמי הייתי יכולה לומר את זה. יש תחושת היכרות מוקדמת, עומק, הבנה לא מוסברת. לפעמים זה אפילו מתבטא במבט, בשתיקה, בידיעה פנימית: "הנשמה שלי מזהה פה מישהו מוכר." 4. המצפן הפנימי לא מצפצף – הוא מאשר יש אנשים שמתאימים על הנייר, אבל בפנים יש "צפצוף": משהו מציק, מרגיש לא שלם. כשזו הרגשת הלב הפנימית, יש חוויה שהמצפן הפנימי מאשר. לא תמיד מבינים למה, אבל התחושה היא "כן. אני מרגיש עם זה ישר. לא מסתתר. לא מסתפק. לא בורח." 5. קל להיות אני. לא צריכה להרשים. כשהחיבור אמיתי, לא צריך לשחק תפקיד. אין את המאמץ "להיות שווה", "להוכיח", "להיות מעניינת". יש פשטות. טבעיות. נשימה חופשית. משהו בזהות שלי מרגיש שהוא יכול לנוח. 6. הבנה משותפת ללא מאמץ בלי יותר מדי הסברים — היא מבינה אותי. והפוך — אני מבין אותה. זה לא תמיד מוחלט או כל הזמן, אבל יש בסיס משותף עמוק: ערכים, שאיפות, תפיסת עולם, שפה נפשית דומה. 7. תחושת שליחות או משמעות בחיבור פנימי אמיתי, לעיתים עולה תחושה של שליחות: "יש לנו מה לבנות יחד. יש לנו בשביל מה להיפגש. יש פה תיקון משותף." לא תמיד זה מובן מיד, אבל התחושה הזאת מעלה את הקשר למקום של נשמה. 8. תפילה. תפילה. תפילה. הקב"ה הוא זה שמכיר את הלב שלנו יותר מכל. תפילה כנה, פשוטה, מתוך רצון עמוק: "ריבונו של עולם, תן לי להרגיש נכון. עזור לי לדעת שאיתו אוכל לצעוד בנחת בשבילי החיים." הרבה פעמים — זה השער שפותח את הלב לשמוע את הקול הפנימי. במילים אחרות, יש כאן משהו שקט ורגוע. השקט הזה הוא פשוט נפלא. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
מאת איילה שטרן 17 באוגוסט 2025
כשאנחנו פועלים מתוך פחד אנחנו משקרים. "לא נעים לי שהיא תעלב, אז אמרתי לה שאני לא יכול היום". מה זה לא נעים לי? זה פחד. פחד שהיא תעלב ואני אצא הלא בסדר. אז אמרתי לה שאני לא יכול היום. אבל אני כן יכול... יש כאן שקר. האמת? פשוט לא בא לך... אתה רוצה לנוח, אתה רוצה לעשות משהו אחר. ילד פוחד שאמא תכעס עליו, אז הוא משקר שהכין שיעורי בית... כמה אנחנו פוחדים... כואב ממש. אולי אנחנו קוראים לזה בשמות קצת אחרים, אבל זה מה שזה. פחד. חשש לפגוע, לצאת הלא בסדר, לא נעים... ההיפך מפחד זו אהבה. כשאנחנו פועלים מתוך אהבה, אנחנו אומרים אמת. באהבה יש כל כך הרבה אמון. אני מאמינה בו שהוא יבין אותי, שלא ייקח אותי קשה, שידע שגם אם כרגע לא ממש נח לי לבוא איתו לאן שהוא מבקש, הוא יכיל ויבין אותי. והוא גם ידע שאני אוהבת אותו. אני אוהבת אותו ולכן רואה בו ראוי לשמוע את האמת שלי. ומה עם טאקט? טוב, ברור שהכל בנימוס, בצורה חמימה ועדינה, ולפעמים צריך לעדן קצת. אבל לפעמים. לא כל הזמן. ממש מזכיר לי את פרשת "וירא". ה' שואל את עצמו אם מתאים שהוא יכסה מאברהם את אשר הוא מתכנן לעשות לסדום. הרי ה' יודע שזה יצער את אברהם, איש החסד... אבל ה' לא פוחד מאברהם, הוא אוהב אותו וסומך עליו שגם אם יצטער, הוא יבין. הוא יקבל. והנה באמת, אברהם מתפלל, מפציר, מתחנן, מעז אפילו להתחצף (עם כל כך הרבה התנצלויות קודם) אבל מבקש. ולמחרת- הוא רואה את האש, ושתפילתו לא התקבלה במלואה. סדום נהפכה. ה' לא מכסה מאברהם את האמת. כי יש פה אהבה. ואמון. בקליניקה שלי אני עובדת המון המון עם אנשים על הנושא של ריצוי בקשרים, ועל הפחד להגיד את האמת ואיך מתגברים עליו. זה לא קסם, זו עבודת חיים. גם אני עובדת על זה. אבל כשמשפרים את היכולת הזאת, זה עושה את החיים להרבה יותר קלים ואת הקשרים להרבה יותר מרגשים. בואו נהיה באמת, באהבה, ולא בפחד או בריצוי לא בריא. בואו נחיה בתוך קשרים בריאים, אוהבים וכנים. (עם המון טאקט). זה אפשרי! ומגיע לנו! בהשראת שיעור של הרב גידי דבוש - תקשיבו, כדאי להתמכר לשיעורים שלו! חפשו ביוטיוב. אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
פוסטים נוספים