אני לא נמשכת אליו, אוף!

איילה שטרן • 7 בינואר 2025

"הוא בחור מקסים! אבל אני לא נמשכת אליו.

הוא לא הטעם שלי וזה מתסכל אותי.

אני כבר מזמן חושבת להפסיק את הקשר 

אבל מפחדת שאני הורסת לעצמי

ועלולה לפספס פה משהו גדול.

אנחנו יוצאים כבר שלושה חודשים, 

יש בנינו כימיה ותקשורת ממש טובה. 

אנחנו צוחקים מאותם הדברים ואוהבים את אותו סגנון של מוזיקה.

יש לנו רצונות דומים לגבי העתיד 

והוא מכבד אותי מאוד בעניין של שמירת נגיעה 

שזה לא מובן מאליו. 

אבל העניין של המשיכה פשוט לא מרפה ממני, 

והגעתי לנקודה שאני חייבת לדעת מה אני עושה".


היא סיפרה לי את זה, 

ולגמרי הבנתי את הקושי והתלבטות שלה.


בתהליך שלנו גילינו שמה שמגדיר משיכה 

זה הרבה יותר ממה שרואים בחוץ.

אנחנו לא מדברים רק על יופי פיזי, 

אלא גם על שפת גוף ועל ניואנסים קטנים 

שגורמים לנו להרגיש חיבור אמיתי.


כשירדנו לפרטים הקטנים פתאום היא הבינה 

שהיא כן נמשכת אליו.

נמשכת לידיים והכתפיים שלו, לעיניים העמוקות,

ולחיוך המאיר והכובש שלו, 

לאיך שהוא נוהג, לכבוד והסבלנות שלו כלפיה, 

לביטחון העצמי שלו, ללבוש, הריח והאסטתיקה שלו.

נכון, הוא לא בול הטעם שלה, 

אבל משיכה בהחלט יש, 

פשוט היה צריך להסתכל על זה קצת אחרת.

בפרטים הקטנים.


בנוסף ערכנו תרגיל של יתרונות וחסרונות

ותרגיל נוסף מדהים בו כל חלק בה סיפר לה 

מה הוא מאחל לעצמו שיהיה בבן הזוג שלה.


בעקבות התרגילים האלה היא הבינה 

שהבחור הזה הוא בדיוק מה שהיא מחפשת 

ושאותו היא רוצה.

שהוא הבחור שלה.

כל חלק באישיות שלה רצה את מה שהבחור מייצג, 

וזה היה כמו גילוי של אוצר.

הכל התיישב במקום. 

זה כל כך ריגש אותה, 

שהיא פשוט פרצה בבכי.


היא פתאום ראתה את ההתאמה,

את המשמעות של הדברים, 

את הדרך בה היא בעצם כבר מצאה את מה שחיפשה, 

רק שלא תמיד זה נראה בצורה שהיא ציפתה.


ב"ה כיום הם נשואים ואוהבים. 

זוג חמוד שאין כדוגמתו.

כ"כ מכילים ואוהבים, מתוקים וכיפיים אחד לשני.


נכתב בשיתוף עם המתאמנת עצמה, 

שהיה לה חשוב להעביר את המסר הזה לעולם.


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן

בלי להתפשר על אהבה,

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855




מאת איילה שטרן 8 באוגוסט 2025
לפעמים זה הרעיון היצירתי והקטן הזה שעושה את ההבדל. ט"ו באב. בנות ישראל מחוללות בכרמים. למה זה? אחרי מעשה פילגש בגבעה עם ישראל נשבעו שלא יתנו לבני בנימין מבנותיהם לנשים. אבל... אז עם ישראל קלט: רגע, כמעט נמחה לנו שבט מישראל... מה נעשה? מצד אחד אחים שלנו הם, ואנחנו לא רוצים שייעלמו מעמנו, ומצד שני... השבועה! שבועות לא מפרים... ואז עלה הרעיון המבריק, הכל כך ישראלי הזה, היצירתי, שמצליח בגאונות להתחמק משני הפחים האלה ביחד. לא ניתן להם נשים, אבל אם הם יחטפו להם לבד... לא נעצור בעדם! פתרון יצירתי ומבריק! כמו שעון שבת... כמו פלטה... חשבתם שנשב בחושך כל השבת ונאכל מאכלים קרים? לא עם ישראל. לנו יש ראש מבריק. ומההמצאה הגאונית הזאת (ומעוד סיבות...) נוצר לנו החג היפה הזה כל כך, חג ט"ו באב, חג האהבה והאחדות. ואתם ... בט"ו באב איפה את? אתה? כמה אתם כמהים לאהבה משלכם, וכמה הלב שלי חולם ביחד איתכם. כל שנה ט"ו באב מביא איתו אולי תסכול, ייאוש... עוד שנה לבד עומדת להסתיים לה? וכולם חוגגים אהבה, ואני...? אבל ט"ו באב מביא איתו אולי גם תקווה. גם אני יכולה וגם אני יכול למצוא אהבה, זוגיות, אולי השנה? הרי אף פעם לא מאוחר! אז אני שואלת אתכם: מה הרעיון הגאוני והיצירתי שלכם? תמיד יש אחד כזה, קטן, פצפון, שלא חשבתם עליו, שהוא קל ומתחת לאף. אולי... לפנות שוב לאותו אחד שלפני שבוע פנה אלי ולא שמתי לב? אולי לשדרג בטיפטיפה את הכרטיס שלי? וזה יתפוס פתאום את העין של מישהו שהכי רלוונטי לי? אולי להחליט לפנות גם לכאלה שאין להם תמונה? (איך לא חשבתי על זה? מקסימום נבקש תמונה אחר כך... ואם לא יתאים, לא מתים מזה). אולי אפשר לצאת עם מישהו בגיל קצת שונה ממה שתכננתי? (גם כשהגבר צעיר מהאשה יכולים להיות זוגות מדהימים), מה השבועה שלכם שכבלה והחזיקה אתכם עד היום ואפשר לפתוח אותה ביצירתיות? תחשבו על זה, זה המון פעמים כ"כ פשוט! והאהבה... היא שווה שיפרו בשבילה כמה שבועות. שווה לגמרי! אני מאחלת לכם מכל ליבי! אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
זוגיות, אהבה, חתונה, אושר, התפתחות אישית, אימון אישי, אימון לחתונה, אימון לזוגיות, אילה שטרן
מאת איילה שטרן 27 ביולי 2025
חברים, הנה החלק האחרון בסיכום השיעור של ניר מנוסי: ראינו את השלבים השונים בהכנה לזוגיות, ועכשיו... השלב האחרון שהוא שלב ההתקשרות. התקשרות הכוונה מחויבות, כלומר חתונה. אי אפשר באמת להכיר אדם עד שמתחתנים איתו. הרבה זוגות חיים ביחד שנים ארוכות ומתחתנים ולצערנו אחרי כמה חודשים מתגרשים. כאילו הם גילו משהו חדש שלא ידעו עד היום. ונשאלת השאלה מה הם גילו? הרי הם היו ביחד שבע שנים באותו בית? אלא יתכן שהם פשוט "חיו על מזוודות". כלומר כל הזמן באיזה שהוא מקום עמוק בנפש ידעו שאפשר לקום וללכת ולכן לא באמת נקשרו. לא באמת חיברו את החיים שלהם זה עם זו במחויבות לתמיד. אדם שחי באכסנייה ולא פורק את המזוודות שלו עד הסוף משאיר את הדברים שבעומק המזוודה תמיד סגורים. רק כשהוא מחליט שכאן הוא גר לתמיד, ופורק את כל המזוודות אז הוא מגלה גם את החלקים הפנימיים של המזוודה, את חלקי הנפש הפנימיים. אולי אלו אותם דברים שהתגלו אחרי שהזוג התחתן... מה שמכריע את בני הזוג הזה זה לא עצם הגילוי של הדברים שבעומק המזוודה, אלא ההפתעה וההלם מזה שהנה יש כאן גם דברים שלא הכרנו! הרי הם היו בטוחים שזה שהם חיו ביחד כמה שנים חיסן אותם מפני חוסר הכרות עם בן הזוג, והנה הפתעה... לא הכרת משהו! זה מטלטל אותם, עצם ההפתעה, והם נפרדים. אם הם היו מגיעים אל הנישואין מתוך ידיעה ברורה שהם קופצים למים עמוקים, כלומר שרב הנסתר על הגלוי, הם לא היו נבהלים מהגילוי. כלומר התובנה המשמעותית היא: כדי להתחתן צריך מספיק נתונים כדי שתהיה איזושהי ודאות שאפשר להתחתן עם האדם, אבל הבנה מספקת שיש עוד המון המון דברים נסתרים וחוסר ודאות ואי ידיעה! ואיתה אנחנו מתחתנים. זו הסיבה שלכלה יש כיסוי פנים בזמן החופה. כדי שהאיש ידע שמה שהוא מכיר זה רק חלק, ויש עוד הרבה דברים שהוא לא מכיר אצלה. להתחתן, להתקשר, זה לקפוץ למים ביחד. להסכים לגלות דברים חדשים ולהסכים להשתנות ביחד לאורך החיים. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן, בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
פוסטים נוספים