זו לא אמונה מגבילה, זו אמת!

איילה שטרן • 14 בינואר 2025

מה הן אמונות מגבילות ואיך הן משפיעות על חיי האהבה שלכם?


אמונה מגבילה היא מחשבה שנטמעה בנו כל כך עמוק 

עד שהיא מרגישה כמו עובדה. 

היא יוצרת את התחושה ש"זו המציאות ואין מה לעשות".

 

אמונות מגבילות נבנות בדרך כלל מתוך חוויות שעברנו, 

סיפורים שסיפרו לנו או אפילו מסקנות 

שהגענו אליהן בעצמנו דרך ניסיון אישי אמיתי.


לדוגמה, אם חווית קשרים שנכשלו פעם אחר פעם, 

ייתכן שהתפתחה אצלכם אמונה כמו:

• "אין אנשים טובים להכיר היום."

• "אני תמיד נמשכת לאנשים הלא נכונים."

• "אהבה אמיתית זה משהו שקורה רק בסרטים".

אלו אמונות שבזמן מסוים אולי היו להן סימוכין במציאות שלכם, 

אבל האם הן באמת האמת המוחלטת?


מה שחשוב להבין הוא שאמונה מגבילה מתפקדת כמעין מסנן למציאות שלנו. 

היא גורמת לנו לראות רק את מה שמתאים לאמונה הזו 

ולהתעלם מכל מה שסותר אותה. 

כך, אנחנו בעצם "מוכיחים" לעצמנו שאנחנו צודקים.


החדשות הטובות הן שאמונה מגבילה היא רק אמונה. לא חוק טבע.

כשהאמונה הזו מתפענחת, כשמתחילים לשאול שאלות כמו 

"האם זה באמת נכון?" 

או "אילו ראיות יש לי לכך שזה לא נכון?" – משהו משתנה. 

המסנן הזה מתחיל להתפורר, והמציאות מתרחבת.


בתהליך האימון פגשתי הרבה מאד מבקשי זוגיות 

שהתחילו לשנות את האמונות המגבילות שלהם, 

והיו שם פריצות דרך מרגשות. 

לאט לאט הם מצאו זוגיות, 

פגשו אנשים שלא חשבו שיכולים להתאים להם, 

או באופן שלא חשבו שיכולים לפגוש,

נפתחו לאופנים חדשים של ניהול קשר,

וכללית הרגישו יותר פתוחים ואופטימיים.


כבר עבדתי עם אנשים שהאמינו ב:

"כל הטובים/ות כבר תפוסים/ות."

"אני לא מספיק יפה/מושכת/מוצלחת כדי למצוא זוגיות."

"הבחורים/ות לא רוצים/ות מישהי/ו כמוני".

"אהבה אמיתית תמיד נגמרת בכאב."

"אם אני לא מרגישה ניצוץ מיד, זה לא יעבוד." שהוא קרוב משפחה של:

"אם הוא/היא לא בדיוק הטעם שלי, אין סיכוי שזה יצליח."

"אני חייבת להיות מושלמת (יפה, עם תואר, עם כסף, גרה לבד, בגיל הנכון...) כדי שמישהו ירצה אותי."

"זוגיות זה רק ויתורים ומאבקים, ואין לזה מקום בחיים שלי."


אמונות כאלה יכולות להיראות כל כך הגיוניות למי שמאמין בהן, 

וגם יש להם הוכחות מהמציאות עד כה, שהן נכונות! (זו לא אמונה, זה באמת!!)

אבל ברגע שמאתגרים אותן ובוחנים אפשרויות אחרות, 

מתחילות להיווצר הזדמנויות חדשות.


מה זאת אומרת? 

את אומרת שכל אמונה אפשר להפריך לגמרי ולהמציא מציאות שלא קיימת? 

לא...

למשל מי שמאמין במשפט: "אהבה אמיתית תמיד נגמרת בכאב" – 

לא בטוח שאחרי תהליך פירוק האמונה יבחר להאמין במשפט ההפוך: 

"אהבה אמיתית תמיד נגמרת באושר גדול". כי מי מבטיח? 


אבל מספיק שהאמונה תתרחב לו למשפט 

"אהבה אמיתית יכולה להמשיך לאושר גדול" (ולמצוא גם לזה הוכחות בשטח)

וכבר הלב יתרחב, יירגע ויתמלא תקווה ואפשרויות תיפתחנה. 


ועמוק מזה: 

אפשר לזהות את האמונה המפחידה שמתחת למשפט 

"אהבה אמיתית תמיד נגמרת בכאב" 

והיא... "ואני לא יכול לעמוד בכאב הזה!" (!!!)

ולהרחיב את זה ל-

"אני מוכן לקחת גם סיכונים באהבה, 

כי גם כשיש כאב, אני עומד בו בגבורה ומצליח להמשיך הלאה מחוזק". 


תהליך של פירוק אמונה מגבילה הוא תהליך מרתק ומעצים, 

מעניין אינטלקטואלית, ויש בו גם הרבה צחוק והפתעות רבות. 

מומלץ!


אז בפעם הבאה שאתם שומעים קול פנימי 

שאומר לכם "ככה זה," שאלו את עצמכם: 

האם זו באמת האמת? או שאולי זו רק אמונה שמחכה להתפענח?

כי כשמשנים אמונה – משנים מציאות.


אילה שטרן – מאמנת את מי שנחושים להתחתן 

בלי להתפשר על אהבה, 

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855

מאת איילה שטרן 8 בדצמבר 2025
המשפט ה זה  תפס אותי, וממש פתח לי את הלב: "תאמין שהגעת אל העולם כדי למלא חסר של אחר". זה משפט שיכול קצת להרגיש חוסם. באתי כדי לשרת אחרים? באתי בשבילם ולא בשבילי? אבל אותי זה דווקא פותח. כי הוא לא בא מתוך התנשאות ולא מתוך ביטול של עצמי או של השני, אלא מתוך ראייה שכל אחד נברא עם מתנות שמישהו אחר לא יכול להעניק בדיוק באותה צורה. בזוגיות מגלים את זה ברגעים הכי קטנים: אחד מאיר הומור בזמן שהשני נלחץ, אחד זוכר סדר ודיוק כשהשני נוטה להתפזר. זה לא "לתקן" — אלא להשלים. לא לבטל את החסר — אלא למלא אותו בטוב. פעם שמעתי בחורה שאמרה: "איזה מזל שמצאתי את בעלי, כי הוא לא היה מסתדר עם מישהי אחרת". זה כ"כ נגע לליבי! האינסטינקט שלי היה לצחוק צחוק חמוד ולשאול אותה: "אבל איפה את בתמונה? :) אם את זו שמצאה אותו, ואיזה מזל, אז במה הוא ממלא אותך? לא במה את ממלאה אותו". אבל זו לא היתה החשיבה שלה (לפחות לא באותו הרגע). באותו רגע, בלי לשים לב אפילו, היא חשפה את זה שבשבילה להיות האשה הנכונה בשבילו, זה התענוג והאושר. כשמסתכלים כך (לפחות בחלק מהזמן), כל מחלוקת קטנה מקבלת פרספקטיבה אחרת: אולי דווקא כאן מתגלה המקום שבו נבראנו לתת משהו שהצד השני זקוק לו. וזו כבר התחלה של בית בנוי באהבה. המון אהבה ושמחות! אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
מאת איילה שטרן 24 בנובמבר 2025
זה לא סוד שהרבה אנשים מתקשים למצוא בן זוג בגלל "מה יגידו". כלומר, הם מחפשים בן זוג שיהיה תואם דברים מסוימים שגדלו עליהם, שמצופה מהם, או אפילו שהם רק חושבים שמצופה מהם, למרות שבעומק ליבם הם בכלל צריכים ומשתוקקים למשהו אחר. זה קונפליקט שהוא הרבה פעמים לא מודע בכלל. הם בטוחים שמה שמה שמצופה מהם זה גם מה שהם רוצים. רק בשיחות עומק עם המאמנת מתגלה הפער. לפעמים זה מתגלה כשהם יוצאים עם מי שממש עונה לציפיות של כולם, אבל לא טוב להם איתו. והם לא מבינים למה. לפעמים זה מאד מאד מודע. הם יודעים היטב: אני רוצה איקס, אבל אין סיכוי שאצליח להביא אותו הביתה/לחברים/לחבר'ה מהעבודה. זה כ"כ כואב. אבל זה פתיר. באמת שכן. שאלתם את עצמכם פעם מה זה הביטוי הזה "לכרות ברית"? הרי ברית זה חיבור, וכריתה זה ניתוק !! אז כנראה שכדי להצמיח בתוכנו דברים, אנחנו צריכים לכרות אותם ממה שלמדנו בעבר. אנחנו חיים בבית שלנו. וההורים וכל המבוגרים המשמעותיים של חיינו (כולל המדיה אגב) מציעים לנו סלסלה על השולחן עם כל מיני פירות. אנחנו בטבעיות בוחרים מתוכם את הפירות שאנחנו אוהבים, ומשאירים בסלסלה את אלה שלא. בסלסלת הערכים שגדלנו עליה - יש: תורה, קשר לה', תקשורת בינאישית, סדר וניקיון, זרימה או אחריות, מעמד, מקומו של הכסף, חשיבות המראה החיצוני בחיים, עדות, סטיגמות, לימודים... איך נדע אם הערכים שבסלסלה הם באמת שלנו או שאנחנו "מחויבים" לקחת אותם איתנו כי גדלנו עליהם? צריך לכרות. לנתק. לדמיין רגע: אם אני חיה לבד לבד לבד, רק אני והאיש שלי. מה חשוב לי ורק לי שיהיה בו? אני מאמינה שהמעמד היוקרתי של המקצוע שלו יהפוך אותו לבעל טוב יותר? או שאמא שלי למשל מאמינה בזה ואני ממש לא? אם אמא לא בעניינים בכלל... לי עצמי זה יהיה חסר? אם כן - איזה יופי! הנה ערך שלקחתי לבדי בעצמי מסלסלת הערכים שהיתה על השולחן בבית, ואני אוהבת אותו ובוחרת בו, בערך הזה. ואם לא - זה ערך שלא לקחתי. זו הבננה עם ה"חום" שאמא תמיד אמרה "זה רק דבש, למה את לא אוכלת את החום?" ואני אף פעם לא רציתי לאכול כי זה הגעיל אותי בכלל. אני לא צריכה את זה בבן הזוג שלי. זה לא מעניין אותי. זה מעניין את אבא ואמא (החברות באולפנה/ החבר'ה בעבודה). ואני אחיה עם האיש ולא הם. אז כדי להתחבר לערכים שלי, אני צריכה רגע לנתק. לכרות את ה"מה הם חושבים". ואז אני יכולה ליצור ברית עם מישהו שבאמת באמת אני רוצה. ומה עם כולם? הם יסתדרו. אולי ינועו באי נוחות כמה זמן, אבל כשיראו כמה טוב לנו, הם יידבקו באושר שלנו. בהצלחה ענקית! אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 
פוסטים נוספים