זו לא אמונה מגבילה, זו אמת!

איילה שטרן • 14 בינואר 2025

מה הן אמונות מגבילות ואיך הן משפיעות על חיי האהבה שלכם?


אמונה מגבילה היא מחשבה שנטמעה בנו כל כך עמוק 

עד שהיא מרגישה כמו עובדה. 

היא יוצרת את התחושה ש"זו המציאות ואין מה לעשות".

 

אמונות מגבילות נבנות בדרך כלל מתוך חוויות שעברנו, 

סיפורים שסיפרו לנו או אפילו מסקנות 

שהגענו אליהן בעצמנו דרך ניסיון אישי אמיתי.


לדוגמה, אם חווית קשרים שנכשלו פעם אחר פעם, 

ייתכן שהתפתחה אצלכם אמונה כמו:

• "אין אנשים טובים להכיר היום."

• "אני תמיד נמשכת לאנשים הלא נכונים."

• "אהבה אמיתית זה משהו שקורה רק בסרטים".

אלו אמונות שבזמן מסוים אולי היו להן סימוכין במציאות שלכם, 

אבל האם הן באמת האמת המוחלטת?


מה שחשוב להבין הוא שאמונה מגבילה מתפקדת כמעין מסנן למציאות שלנו. 

היא גורמת לנו לראות רק את מה שמתאים לאמונה הזו 

ולהתעלם מכל מה שסותר אותה. 

כך, אנחנו בעצם "מוכיחים" לעצמנו שאנחנו צודקים.


החדשות הטובות הן שאמונה מגבילה היא רק אמונה. לא חוק טבע.

כשהאמונה הזו מתפענחת, כשמתחילים לשאול שאלות כמו 

"האם זה באמת נכון?" 

או "אילו ראיות יש לי לכך שזה לא נכון?" – משהו משתנה. 

המסנן הזה מתחיל להתפורר, והמציאות מתרחבת.


בתהליך האימון פגשתי הרבה מאד מבקשי זוגיות 

שהתחילו לשנות את האמונות המגבילות שלהם, 

והיו שם פריצות דרך מרגשות. 

לאט לאט הם מצאו זוגיות, 

פגשו אנשים שלא חשבו שיכולים להתאים להם, 

או באופן שלא חשבו שיכולים לפגוש,

נפתחו לאופנים חדשים של ניהול קשר,

וכללית הרגישו יותר פתוחים ואופטימיים.


כבר עבדתי עם אנשים שהאמינו ב:

"כל הטובים/ות כבר תפוסים/ות."

"אני לא מספיק יפה/מושכת/מוצלחת כדי למצוא זוגיות."

"הבחורים/ות לא רוצים/ות מישהי/ו כמוני".

"אהבה אמיתית תמיד נגמרת בכאב."

"אם אני לא מרגישה ניצוץ מיד, זה לא יעבוד." שהוא קרוב משפחה של:

"אם הוא/היא לא בדיוק הטעם שלי, אין סיכוי שזה יצליח."

"אני חייבת להיות מושלמת (יפה, עם תואר, עם כסף, גרה לבד, בגיל הנכון...) כדי שמישהו ירצה אותי."

"זוגיות זה רק ויתורים ומאבקים, ואין לזה מקום בחיים שלי."


אמונות כאלה יכולות להיראות כל כך הגיוניות למי שמאמין בהן, 

וגם יש להם הוכחות מהמציאות עד כה, שהן נכונות! (זו לא אמונה, זה באמת!!)

אבל ברגע שמאתגרים אותן ובוחנים אפשרויות אחרות, 

מתחילות להיווצר הזדמנויות חדשות.


מה זאת אומרת? 

את אומרת שכל אמונה אפשר להפריך לגמרי ולהמציא מציאות שלא קיימת? 

לא...

למשל מי שמאמין במשפט: "אהבה אמיתית תמיד נגמרת בכאב" – 

לא בטוח שאחרי תהליך פירוק האמונה יבחר להאמין במשפט ההפוך: 

"אהבה אמיתית תמיד נגמרת באושר גדול". כי מי מבטיח? 


אבל מספיק שהאמונה תתרחב לו למשפט 

"אהבה אמיתית יכולה להמשיך לאושר גדול" (ולמצוא גם לזה הוכחות בשטח)

וכבר הלב יתרחב, יירגע ויתמלא תקווה ואפשרויות תיפתחנה. 


ועמוק מזה: 

אפשר לזהות את האמונה המפחידה שמתחת למשפט 

"אהבה אמיתית תמיד נגמרת בכאב" 

והיא... "ואני לא יכול לעמוד בכאב הזה!" (!!!)

ולהרחיב את זה ל-

"אני מוכן לקחת גם סיכונים באהבה, 

כי גם כשיש כאב, אני עומד בו בגבורה ומצליח להמשיך הלאה מחוזק". 


תהליך של פירוק אמונה מגבילה הוא תהליך מרתק ומעצים, 

מעניין אינטלקטואלית, ויש בו גם הרבה צחוק והפתעות רבות. 

מומלץ!


אז בפעם הבאה שאתם שומעים קול פנימי 

שאומר לכם "ככה זה," שאלו את עצמכם: 

האם זו באמת האמת? או שאולי זו רק אמונה שמחכה להתפענח?

כי כשמשנים אמונה – משנים מציאות.


אילה שטרן – מאמנת את מי שנחושים להתחתן 

בלי להתפשר על אהבה, 

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855

מאת איילה שטרן 18 במאי 2026
די! כמה חיפושים? אני מחכה שייגמרו כבר הדייטים המתישים האלה. ושאמצא את האחד. כמה זמן אפשר לחכות לו? די כבר עם השעבוד הזה, מרביצים לנו כל הזמן! אני מת לצאת ממצרים כבר, איפה הגואל שהבטיחו לנו? שיבוא ויוציא אותנו מכאן! ואז זה מגיע. יוצאים ממצרים, המצרים מתים, יש חופש. זהו. ו... אנחנו במדבר. לאן הולכים? הנה, התחתנו! אנחנו ביחד, מצאנו זה את זו. אין דייטים, אין לחץ, הכל רגוע. עוברים כמה חודשים, ו...? נפתרו כל הבעיות שבחיים? אין יותר מתח משום דבר אחר? תופעה מוכרת. אנחנו מייחלים לחופש, למנוחה ולנחלה. אבל... לא באמת מגיעים לשמחה מלאה כשקבלנו חופש. למה? כי חופש הוא שלילת השעבוד, העדר של משהו רע. אבל זה לא מספיק. צריך לצקת לתוכו רצונות, מטרות, משהו אישי שיבטא אותנו, שימלא אותנו בסיפוק. פגשתי אנשים שמבקשים בכל מאודם בדמעות להתחתן, וחווים כאב גדול של חסר. מתי אסתדר בחיים? אגיע אל הבית? וכשאני שואלת אותם: בשביל מה אתה רוצה להתחתן? למה חשוב לך למצוא חתן? הם מגלים ש...לא ממש ברור להם למה. כי כולם... כי צריך... כי כבר מאוחר... כי זה לא נורמלי להיות לבד. כן, אבל... בשביל מה אתה רוצה? את? מה יקרה שם בזוגיות הזאת? למה אתה כמה, למה את מתגעגעת? מה תעשו שם ביחד? במה תמלאו את ימיכם? ולמה חשוב לכם שזה יהיה בזוג, הרי הרבה דברים שאתם מתכננים לעתידכם, אפשר לעשות גם לבד? וכאן מתחיל הבירור. פתאום בונים חזון, בונים רצון!!! והעיניים נדלקות. כשברור להם למה הזוגיות חשובה להם... הם יותר ממוקדים במטרתם ומגיעים אליה יותר מהר. כך... יצאנו ממצרים. אין שעבוד, אבל גם אין מטרה לעתיד. עד שהגיע מתן תורה, וייסד אותנו כעם עם חזון, עם רצון, עם ייעוד, עם מטרות. משהו שממלא אותנו בהבנה בשביל מה בכלל יצאנו לחירות, מה מטרתנו בעולמנו, וכמה יהיה לנו טוב למלא אותה, ולא נפר אותה גם כשיהיו קשיים בדרכנו. אני מזמינה אתכם לשאול את עצמכם מה יהיו הערכים המשותפים שלכם כזוג, אילו תכנים וחוויות אתם רוצים לצקת לזוגיות שתגיע אליכם בקרוב? למה עבורכם יותר טוב ביחד מאשר לחוד? ואז... להסניף את התחושה המשכרת, הממלאת, המאושרת של שליחות וייעוד, של ביחד, של ברית שהיא חזקה יותר מכל נחשולי החיים. תשמרו את התחושה הזאת בלב חזק חזק, כדי שתוכלו באמצעותה לאתר בקרוב את השותף שלכם לברית הזאת. חג מתן תורה שמח! אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 נכתב בהשראת הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ בספרו "חיי שנה".
מאת איילה שטרן 4 במאי 2026
אני מאד אוהבת את השיר הזה. ופתאום גם הרגשתי שאני מבינה את המילים, שהן מדברות אלי את מה שהרבה מהמתאמנות שלי רוצות לומר. אז הנה מה שהמילים של המשוררת רחל שפירא אמרו לי: למדני את השיר הפשוט של הלחם ופרוס לי חלק משלומך קחני עם אבק היומיום על השכם כשתראני לפניך אני שהנחתי לרגש יחף לרחף כבר יודעת כי התפתלה דרכי ומגובה רב ראשי עכשיו נרכן כבר יודעת כי התפתלה דרכי ובאה עד כאן למדני את השיר הפשוט של הלחם ופרוס לי חלק משלומך קחני עם אבק היומיום על השכם כשתראני לפניך חיי וחייך אורות וצללים מכילים בעיני שבת בעיני חולין לו מחר שלך ייגש אל אתמולי בעיני שבת בעיני חולין שלך ושלי כשהיינו בני עשרה חלמנו על אהבה גדולה, אהבה מלאת רגשות עזים וחזקים, סוחפים ומטלטלים. הרבה מאיתנו נשארו עם החלום הזה, ומחפשים אותו שנים ארוכות. השיר הזה מספר על מישהי, שגם היא חיפשה את אותו חלום, אבל התפתלה דרכה, עברו שנים של חיפוש, והיום, מגובה רב, ממרחק השנים, היא מרכינה את ראשה. לא ממקום של ויתור, השפלה, כניעה, חלילה. אלא כמו שמרכינים ראש בעדינות אל פרח יפה וצבעוני כדי להריח ולהנות מיופיו האצילי. היא אומרת: התפלתה דרכי שנים רבות ובאה עד כאן. וכאן, היום, היא מבקשת אהבה אחרת. אהבה פשוטה, כמו השיר הפשוט של הלחם. כמו היומיום, השגרה. היא מבקשת חום, תמיכה, שותפות גורל, אהבה יציבה וביתית. היא מבקשת שהוא יפרוס לה חלק משלומו, שישתף אותה בדברים שעוברים עליו, ששלומו יהיה שלומה, ושלומה יהיה שלומו. היא מבקשת שאבק היומיום, שהשגרה המבורכת והלא כ"כ מסעירה, תהיה משותפת לשניהם. שהוא יראה אותה לפניו, לנגד עיניו כל יום מחייו, כשותפה שלו, חברת אמת. שהמחר, העתיד שלו, ייגש אל העבר שלה וישתלב עם חוויותיה. שהם יכירו זה את זו מבפנים באמת. כי חיי שניהם מכילים גם אורות וגם צללים, לא הכל נוצץ. יש שבת, יש חולין... יש ימים צבעוניים ויש אפורים. ובכולם – היא רוצה אותו איתה ואותה איתו. באהבה יפה, בזוגיות. בלב אל לב. כבר לאו דווקא ברעש ובצלצולים. אלא בשקט, בנחת, בחיבור אמיתי ועמוק. איזה יופי. אני כ"כ מתרגשת מזה. אולי התנפץ חלום ישן, אבל נבנה בה חלום חדש, הרבה יותר מרגש ועמוק מקודמו. אילה שטרן – מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 אם אהבתם, סמנו לייק ושתפו, זה ישמח אותי. :) ואם אתם רוצים לבדוק איך אתם יכולים להתקדם לחתונה שלכם ביחד איתי, בואו לשיחת היכרות במתנה. הקישו כאן: https://did.li/pcMCN ה
פוסטים נוספים