אז צריך לבלוע צפרדעים?

איילה שטרן • 10 בנובמבר 2025

אחרי הפוסט האחרון שלי, על הבחורה שהתלבטה והלכה לרבי דוד — קיבלתי הודעה מתוקה מעוקבת שכתבה לי כך:


"התרגשתי מאוד לקרוא את הפוסט שלך על הבחורה שהתלבטה, על חוסר שלמות ועל התפשרות.

אני בעצמי נמצאת עכשיו במקום דומה, ורוצה לשאול:


1. האם על כל קשר היית אומרת שיש בו חוסר שלמות וחסרונות?

2. מה בעצם זו 'התפשרות' בתוך קשר? זה לבלוע צפרדעים? זה פשוט לחזק את היתרונות מול החסרונות?"


וזה מה שעניתי לה:


כן, בכל קשר יש חוסר שלמות — וזה מתוכנן כך משמיים. זו לא פשלה בבריאה :)

המטרה של קשר זוגי היא לא למצוא מישהו מושלם, אלא להתרחב מעבר לגבולות האישיות שלי, לצאת מה"אני" הקטן ולהפוך ל"אנחנו". וזה קורה רק כשיש שונות.


הרבה פעמים אנחנו מפרשים שונות כחיסרון: "רציתי משהו אחד, והוא אחר — אז זה חסרון".

אבל לא בהכרח. לפעמים זו פשוט שונות שבאה להצמיח אותי.

כמובן, לא כל שונות מתאימה ולא כל פער אפשרי, אבל עצם זה שיש הבדל – זה לא סימן רע. זה סימן שיש כאן חיים. משהו דינמי. 


בכל הזוגות שאני מלווה או מכירה, כמעט לא ראיתי שניים שהתחתנו בדיוק עם מי שתיארו לעצמם מראש.

תמיד יש משהו שונה, ולעיתים דווקא השונה הזה מתגלה כמתנה הכי גדולה.


ועכשיו לשאלה על התפשרות:

אני פחות אוהבת את המילה הזו. "פושר" מזכיר לי מים פושרים – לא חמים ולא קרים.

לא אוהבת אותך, לא לא-אוהבת אותך, אבל נו, יאללה… נתחתן כי צריך.

זה לא. ממש לא!

אנחנו מתחתנים מתוך אהבה, שמחה ובחירה מאושרת מאד! באדם שמולנו.


אבל בתוך אהבה – יש גם חסרונות.

ולא תמיד מדובר ב"חסרונות נוראיים", אלא לעיתים בקשיים פשוטים או שוני אמיתי.

למשל – מישהו שגר רחוק.

זה קשה. זה חיסרון אמיתי.

אבל אם אני כל כך שמחה בו, ובקשר שנבנה בינינו, אז אני מכילה את זה.

אני לא מסכימה להחליף את האיש שלי תמורת "מישהו שגר קרוב יותר" – אני רוצה אותו. ורק אותו. גם אם קשה לנסוע רחוק.


אז כן, לפעמים זה "לבלוע צפרדע" במובן של לוותר על נוחות,

אבל לא מתוך כניעה או פשרה – אלא מתוך אהבה גדולה. גדולה גדולה. 


ובכל זאת, חשוב לדעת –

לא כל אחת יכולה להכיל כל חיסרון.

יש דברים שמישהי תגיד עליהם "לא מתאים לי", וזה בסדר גמור.

כל אחת צריכה להרגיש מה היא מסוגלת להכיל כשיש אהבה, חיבור פנימי אמיתי, וערכים משותפים.


כשיש אהבה אמיתית,

השונות כבר לא מרגישה כמו חסרון.

היא מרגישה כמו משהו שמחזק אותנו –

וככה נבנית זוגיות שלמה, גם כשהיא לא מושלמת. ❤️


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855

מאת איילה שטרן 4 בנובמבר 2025
-אני כבר לא יודעת מה להחליט, אני משתגעת. היא אמרה לי בעיניים דומעות. כבר כמה שנים (!) שהיא יוצאת עם אותו בחור ולא מצליחה להחליט בשום אופן. -מה יעזור לך? למה את באמת זקוקה? -אני צריכה ודאות. שמישהו יגיד לי אם זה זה או לא. אני צריכה שריבונו של עולם יתגלה ויגיד לי אם הוא הזיווג. -יאללה, מה הכי קרוב לריבונו של עולם בימינו? מפה לשם, היא תפסה אוטובוס לנהריה לרבי דוד. באותו יום. כתבה לו על פתק את הכל, והפסק יצא: "זה הזיווג. שיהיה בשעה טובה". אושר ושמחה. הקלה. התרת הספקות. ומה לדעתכם קרה? היא נפרדה ממנו. אני סוחבת איתי את השאלה הזאת כבר תקופה. מה קרה כאן? ולפני כמה ימים שוב אימון, עם בחורה אחרת. אנחנו מתעמקות בנושא של בחירות בחיים. מתחילות להבין ביחד איך שכדי לבחור בין שתי אפשרויות (בכל דבר) אנחנו צריכים להפנים היטב את היתרונות ואת החסרונות שבכל אפשרות, ולבחור. באמת לבחור. ותוך כדי המפגש, כמו תמיד, הנוכחות של הקב"ה נמצאת שם איתנו, ואני מגלה את עצמי מספרת לה את הסיפור על הבחורה שנסעה לרבי דוד, והקב"ה מגלה לי את התשובה. היא חשבה בטעות שמה שהיא צריכה זה את הודאות אם זה הזיווג. זה לא מה שהיא היתה צריכה. היא היתה צריכה להיות מסוגלת לחיות עם החסרונות. באמת לבחור. הרי ההתלבטות שלה במשך שנים היתה כ"כ מייסרת כי היו כ"כ הרבה דברים טובים שהיא באמת רצתה בו! וכ"כ הרבה חסרונות שהיא לא! רצתה! בהם! וכדי לבחור בו באמת - היא היתה צריכה לרצות גם את החסרונות. לדעת שהיא יכולה לחיות איתם בטוב, להתעצבן מהם, להתחכך בהם, לכאוב אותם, לבכות מהם, אבל לשלב אותם בחייה, ולהשלים איתם ואפילו ללמוד ולצמוח מהם. ובעקבות זה גם לצחוק איתם ועליהם ומהם. ואת זה גם הודאות שהוא הזיווג שלה - לא נתנה לה. גם עם ישראל עמד במעמד הר סיני - קיבל וודאות שיש ה' והוא אוהב אותם, וכמה ימים אחר כך - חטאו בעגל. זו לא הוודאות. זו ההסכמה והיכולת לחיות עם חוסר השלמות. וזה לוקח אותי לחיים שלי, בכל צעד שלי. יש טוב ויש פחות והשאלה היא עד כמה אני מכילה את הפחות טוב ושמחה בטוב. ולחיים של המתאמנים שלי - לדייק איתם בכל זוגיות עד כמה הם מוכנים להכיל את ההמורכבות שהזוגיות הספציפית הזאת מביאה איתה. לשמוח בטוב לצד הלא טוב, ובאמת לחיות את החיים. שמעתי היום משפט יפה: החיים מידי קצרים כדי להתפשר עליהם. ולהתפשר - זה לפחד ולכן לא לבחור. הלוואי שנצליח לבחור בלא טוב ביחד עם הטוב ולהרוויח... חיים! אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
מאת איילה שטרן 30 באוקטובר 2025
תראו חברים, בחורה שליוויתי לחתונה כתבה לי מכתב שחשוב לי לשתף אתכם בו. לא סתם. יש פה לימוד חשוב בשביל כולנו. "אילה אהובה, תודה רבה על כל הליווי המסור,על ההקשבה, ההכלה והעצתות המועילות. על זה שהיית שם בשעות לא שעות וזמנים לא זמנים העיקר שיהיה לי טוב. תודה שהיית אוזן קשבת עבורי וקרבת אותי אל הגאולה שלי. תודה גדולה ועצומה, אוהבת". ההתרגשות שלי פה היא כמובן מהמילים הטובות שקבלתי, (אני בן אדם בסך הכל)... אבל גם מאד מאד ממנה. כי היא עשתה דרך. שכולנו יכולים לעשות גם אנחנו. איזו בחורה, איזה אומץ לב, איזו כנות היא הביאה לתהליך, כמה פתיחת לב לראות את עצמה, לראות את הבחור שלה, לראות את הקשר שלהם באור נכון, לא לוותר, להקשיב לעצמה ולו, להאמין בשניהם, לרפא פצעי עבר בתוך עצמה (וואו כמה שזה היה מרגש ומרתק, איך היא אמרה: הבנתי בסוף שהדברים שלא פשוטים לי פה, הם לא קשורים אליו, הם יהיו לי עם כל בחור, אם לא ארד לשורש שלהם). לשמוח למרות שהיו נפילות וקשיים תוך כדי, ולשמוח עכשיו ולתמיד בכיף שיש להם ביחד, עד 120! זו פשוט הרגשה עילאית של יחד. יחד שלה ושלי כמובן, אבל הכי חשוב - יחד שלה ושלו. תודה לה' שאני חלק מסיפור כל כך גדול, יקר ואוהב. בקרוב אצלכם! מגיע לכולכם! וגם אתם יכולים! אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
פוסטים נוספים