גם אחרי האקס יש תקווה

איילה שטרן • 10 בדצמבר 2024

היא קרובה לגיל 40.

מגיעה אלי שבורת לב בגלל בחור. 

"כבר בפגישה הראשונה איתו הרגשתי שהגעתי הביתה. 

אף פעם לא הרגשתי כך עם בחור. 

אבל זה נגמר". 


עשינו דרך.

בדקנו מה היה כ"כ טוב בקשר. 

מה לא הלך שבגללו זה נגמר. 

האם היו לי טעויות? מה הן? האשמה גמרה אותה.


ראינו מה היא היתה עושה היום אחרת אם היה לה צ'אנס שני. 

זה כבר החזיר אותה קצת לתחושת שליטה. 

ואז... עשינו את הצעד - באומץ רב כתבנו לו מכתב.

במכתב היא לקחה אחריות על מה שהיא היתה רוצה לשנות בהתנהלות שלה,

וסיפרה לו מה היא היתה רוצה שיקרה מצידו במידה שהוא רוצה לחזור. 

נשמנו עמוק... על החיים ועל המוות - ושלחנו לו. 


התשובה הגיעה... הוא לא רוצה לחזור. 

כאבנו. התאבלנו. החזקנו חזק ביחד. 


ועכשיו, אחרי שהאפשרות מוצתה, 

(חשוב למצות! אחרת תמיד היתה חושבת מה היה קורה אילו)

התחלנו לחשוב איך מחלימים ומתקדמים קדימה.


ההשלכות היו לא פשוטות.

נוצרה בתוכה התניה:

רק בחור שארגיש איתו בבית מיד בפגישה הראשונה, 

כמו עם האקס 

(לקח זמן לעכל שצריך לקרוא לו אקס, כי הוא שייך לעבר...)

הוא יכול להתאים לי. 


ההתניה הזאת עיכבה אותה מאד, כי היא לא תלויה בה. 

לא ידוע אפילו אילו מרכיבים צריכים להיות בבחור 

כדי שהקסם העל טבעי הזה יקרה פתאום. 

אז מה היא יכולה לחפש? מה היא תגיד לאנשים?

תביאו לי בחור שאיתו ארגיש מיד בבית?


היא הבינה את הפלונטר, אבל קשה לשחרר את המשאלה הזאת.


עבדנו על זה. ראינו שיש כל מיני אפשרויות ליצור קשרים, 

אפשר גם להרגיש פשוט נעים ומעניין בפגישה ראשונה, 

ואז בפגישה שניה עוד קצת יותר נעים ומעניין... 

אפילו שאין תחושת בית

או איזה רעם או ברק. 


ולאט לאט הלב נפתח לראות שאהבה - פנים רבות לה. 


כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע...

ואז הגיע בחור. (למדנו ביחד גם איך להביא אותו, בכל מיני דרכים מעניינות),


הפגישות הראשונות הלכו נחמד, סבבה כזה, נעים, חביב,

היה מעניין, היא הרגישה שהוא איכותי וטוב. 

אבל תחושת בית? עוד לא. עוד ממש לא. :)

אבל היא כבר ידעה - 

זה יכול לבוא בהמשך, ההתחלה נחמדה וזה מספיק. 


והיא נתנה לזה זמן. 

כבר לא השוותה לקשר הקודם. 

לא ציפתה ציפיות, 

הלב איפשר לדרך אחרת להביא לה אהבה. 


והאהבה הגיעה. יום אחד היא אמרה:

"זה קרה. יש לי משהו מיוחד בלב. 

הפרפרים החמודים מצאו את הדרך שלהם ממנו אלי". :)


והיום הם כבר משפחה של שלושה.

מידי פעם אני מקבלת תמונות של הממתק הטהור שלהם.

תודה לה' שהייתי חלק. 

זה היה מרגש.


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה,

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855


בואו נבדוק יחד בשיחת היכרות איך אני יכולה לעזור לכם להגיע לחתונה שלכם באהבה ויותר מהר ובקלות.


הקישו כאן לתאום שיחה:

https://did.li/pcMCN

מאת איילה שטרן 26 במרץ 2025
לא אשכח את זה. הם יצאו כבר שנה, ולא היה ברור מה, אבל הקשר לא התקדם. הוא מאד אהב אותה, אבל היא היתה ממש מבולבלת. היא הגיעה אלי ודיברנו. נכון, היא רואה בו המון דברים טובים, אבל לא מסוגלת להחליט להתחתן. למה? -אני לא יודעת... -את אוהבת אותו? -אני רואה בו הרבה טוב, לא יודעת להגיד אם אני אוהבת אותו ממש. היו שם הרבה דמעות. -ממה יורדות לך הדמעות? -אני לא יודעת. אולי מהמאמץ להבין את עצמי, למצוא בתוכי את התשובות לשאלות שאת שואלת. איזה קסם של בחורה. עדינה כל כך. עבדנו ביחד על דברים שעדין מפריעים לה בקשר. ראינו איך להביע בפניו את מה שחשוב לה. היא חזרה במפגש הבא שלנו: -הסברתי לו, מקווה שהוא הבין. במפגש שאחרי: -כן, דברנו על הנושא הבא, לא בטוחה שהוא הבין. פתאום נפל לי האסימון: -איך זה שלא ברור לך שהוא הבין? הרי הסברת. מה חסר? -אני לא יודעת. אמרתי לו, אבל אולי הוא לא באמת הבין? -איך תדעי שהוא הבין? שתיקה. -אולי תשאלי אותו? -מה לשאול, אם הוא הבין? הוא אומר שהבין, אבל איך אדע שהוא הבין באמת? הצעתי לה לבקש ממנו בעדינות להגיד במילים שלו את מה שהוא הבין שהיא מבקשת. קוראים לזה שיקוף. זה כלי עוצמתי מאד בתקשורת זוגית. כשהוא יאמר במילים שלו את מה שהוא קלט מהשיחה, היא תדע מה הוא הבין, היא תוכל לדייק אותו אם יש צורך, היא תוכל לשמוע באוזניים שלה איך זה נשמע מהפה שלו ואם זה נוגע בדיוק בנקודה שהיא רצתה להבהיר, אולי בעצם היא תגלה שהיא לא ביטאה נכון את הרצון שלה? הם התחילו ליישם. היא שיתפה את הרצונות שלה, הוא שיקף, היא דייקה, הוא הבין. במקביל לאורך הפגישות שלנו הדמעות, שנבעו ממאמץ שלה להבין את עצמה ולענות לשאלות שלי, התחילו להתמעט. אורך הזמן שבין שאלה שאני שואלת לתשובה שהיא עונה – התקצר. היא למדה להכיר את עצמה טוב יותר, להבין את עצמה, וממילא להסביר את הרצון שלה לבחור שלה, הרבה יותר בקלות. משהו השתחרר. -אני מרגישה שהוא מבין אותי. -ואת גם מבינה את עצמך... 😊 אחרי תקופה ממש קצרה, היא אומרת לי: -אני רוצה להתחתן איתו. חייכתי. -מה הסיבה שבחרת בזה? והיא עונה פשטות: -כי אני אוהבת אותו. 😊 הדרך לאהבה הרבה פעמים עוברת דרך הבנה. של עצמנו, ואחד של השני. חשוב לזהות מה הצורך שלנו בזוגיות, לדבר אותו בצורה ברורה וטובה לשני, ולהרגיש מובנים. זה כ"כ קריטי. זו בעצם הזוגיות. זו האהבה. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
מאת איילה שטרן 23 במרץ 2025
"אני בסדר, אתה בסדר" – אבל מה עם הדייטים שלכם? אם יש משהו שחוזר על עצמו במפגשים שלי עם מחפשי זוגיות, זה הקול הפנימי הזה שאומר: "אולי אני לא מספיק? אולי אני צריך להשתדל יותר? אולי עדיף לשתוק כדי לא להבריח?" ופה בדיוק נכנס הספר "אני בסדר, אתה בסדר" של ד"ר תומאס א האריס. הוא מסביר איך כל אחד מאיתנו מתנהל מתוך שלושה מצבי "אני" פנימיים: הילד – הרגשי, הספונטני, זה שמחפש אישור ונפגע כשלא מקבל אותו. ההורה – זה שמדקלם לנו בראש את כל החוקים והציפיות שלמדנו בילדות. הבוגר – החלק הרגוע וההגיוני שמסוגל לקבל החלטות מתוך בחירה, בלי להיסחף לריצוי או לחשש. המסר המרכזי של הספר הוא סוחף ופשוט מטורף: הרבה אנשים חיים במצב תודעתי של "אני לא בסדר, אתה בסדר", כלומר, מרגישים נחיתות או חוסר ערך מול אחרים. זה מוביל לריצוי, הימנעות מקונפליקטים או חוסר ביטחון עצמי ושאר תענוגות נפלאים כאלה. יש אנשים שחיים מתוך "אני בסדר, אתה לא בסדר", שזה מצב של ביקורתיות, שתלטנות או התנשאות. כשהמטרה היא להגיע לתפיסה של "אני בסדר, אתה בסדר", שבה אנחנו מבינים שלכולם יש ערך, ולומדים לתקשר ממקום בוגר ובריא יותר. וזו - גאולה של ממש. ראיתי את זה קורה בחדר האימון וזה פשוט כיף! כשזה מגיע לחיפוש זוגיות, זה הרי בדיוק ההבדל בין דייט או קשר שבו אתם מתאמצים יותר מדי לרצות את השני ופוחדים לנשום לבין דייט שבו אתם פשוט אתם, בטוחים, אותנטיים, ויודעים שמערכת יחסים בריאה מתחילה מהערכה עצמית בריאה. כמו שאפשר לראות הספר שלי מרוט וישן כל כך... וחשבתי שכבר אי אפשר להשיג אותו בחנויות. מחיפוש קל באינטרנט הבנתי שאפשר ואפשר (ואפילו בגרסה דיגיטלית) אז עופו על זה. וספרו לי כמה נהניתם. אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
פוסטים נוספים