גם אחרי האקס יש תקווה

איילה שטרן • 10 בדצמבר 2024

היא קרובה לגיל 40.

מגיעה אלי שבורת לב בגלל בחור. 

"כבר בפגישה הראשונה איתו הרגשתי שהגעתי הביתה. 

אף פעם לא הרגשתי כך עם בחור. 

אבל זה נגמר". 


עשינו דרך.

בדקנו מה היה כ"כ טוב בקשר. 

מה לא הלך שבגללו זה נגמר. 

האם היו לי טעויות? מה הן? האשמה גמרה אותה.


ראינו מה היא היתה עושה היום אחרת אם היה לה צ'אנס שני. 

זה כבר החזיר אותה קצת לתחושת שליטה. 

ואז... עשינו את הצעד - באומץ רב כתבנו לו מכתב.

במכתב היא לקחה אחריות על מה שהיא היתה רוצה לשנות בהתנהלות שלה,

וסיפרה לו מה היא היתה רוצה שיקרה מצידו במידה שהוא רוצה לחזור. 

נשמנו עמוק... על החיים ועל המוות - ושלחנו לו. 


התשובה הגיעה... הוא לא רוצה לחזור. 

כאבנו. התאבלנו. החזקנו חזק ביחד. 


ועכשיו, אחרי שהאפשרות מוצתה, 

(חשוב למצות! אחרת תמיד היתה חושבת מה היה קורה אילו)

התחלנו לחשוב איך מחלימים ומתקדמים קדימה.


ההשלכות היו לא פשוטות.

נוצרה בתוכה התניה:

רק בחור שארגיש איתו בבית מיד בפגישה הראשונה, 

כמו עם האקס 

(לקח זמן לעכל שצריך לקרוא לו אקס, כי הוא שייך לעבר...)

הוא יכול להתאים לי. 


ההתניה הזאת עיכבה אותה מאד, כי היא לא תלויה בה. 

לא ידוע אפילו אילו מרכיבים צריכים להיות בבחור 

כדי שהקסם העל טבעי הזה יקרה פתאום. 

אז מה היא יכולה לחפש? מה היא תגיד לאנשים?

תביאו לי בחור שאיתו ארגיש מיד בבית?


היא הבינה את הפלונטר, אבל קשה לשחרר את המשאלה הזאת.


עבדנו על זה. ראינו שיש כל מיני אפשרויות ליצור קשרים, 

אפשר גם להרגיש פשוט נעים ומעניין בפגישה ראשונה, 

ואז בפגישה שניה עוד קצת יותר נעים ומעניין... 

אפילו שאין תחושת בית

או איזה רעם או ברק. 


ולאט לאט הלב נפתח לראות שאהבה - פנים רבות לה. 


כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע...

ואז הגיע בחור. (למדנו ביחד גם איך להביא אותו, בכל מיני דרכים מעניינות),


הפגישות הראשונות הלכו נחמד, סבבה כזה, נעים, חביב,

היה מעניין, היא הרגישה שהוא איכותי וטוב. 

אבל תחושת בית? עוד לא. עוד ממש לא. :)

אבל היא כבר ידעה - 

זה יכול לבוא בהמשך, ההתחלה נחמדה וזה מספיק. 


והיא נתנה לזה זמן. 

כבר לא השוותה לקשר הקודם. 

לא ציפתה ציפיות, 

הלב איפשר לדרך אחרת להביא לה אהבה. 


והאהבה הגיעה. יום אחד היא אמרה:

"זה קרה. יש לי משהו מיוחד בלב. 

הפרפרים החמודים מצאו את הדרך שלהם ממנו אלי". :)


והיום הם כבר משפחה של שלושה.

מידי פעם אני מקבלת תמונות של הממתק הטהור שלהם.

תודה לה' שהייתי חלק. 

זה היה מרגש.


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה,

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855


בואו נבדוק יחד בשיחת היכרות איך אני יכולה לעזור לכם להגיע לחתונה שלכם באהבה ויותר מהר ובקלות.


הקישו כאן לתאום שיחה:

https://did.li/pcMCN

מאת איילה שטרן 28 באוקטובר 2025
"סיור הפרחים הבא יוצא ב1 וחצי, אחרי סעודת השבת". ככה שיגעתי את יעקב כל הארוחה. לא, זה היה הזוי. נסענו יעקב ואני לחברתי הטובה (ואהובה!!!) רינת בבית חורון לשבת. קסום קסום קסום, מקום מהמם ורגוע, מלא שקט וטבע. כשיעקב היה בתפילה בבית הכנסת, אני יצאתי להתפלל בחוץ. והפרחים... תשמעו. זה משהו אחר להתפלל ליד פרחים. אבל לא סתם. באמת הרגשתי השראה ותפילה אחרת. רינת משקיעה בעציצים מהממים וזה פשוט אי אפשר להסביר. ואז שיגעתי את יעקב כל הארוחה שהוא חייב לבוא איתי לסיור פרחים. לא באמת הדרכתי אותו כמו בהדרכת טיולים על השמות של הפרחים ואיפה הם גדלים. נראה לכם שיש לי מושג?? פשוט עברנו פרח פרח והתפעלנו ביחד: הצבעים העזים והשונים של כל פרח. לכל פרח מרקם אחר, צורה אחרת של עלים, פריסה אחרת של עלים, כי יש כאלה שיש להם שכבה אחת של עלי כותרת ויש כאלה שיש להם כמה שכבות (!) צורת העלים שצומחים על הגבעול היא שונה, יש פרחים שה' פשוט עשה להם פרנץ' מניקור - קו לבן מסביב לכל עלה כותרת ורוד עז. או פסים צהובים על גבי סגול עמוק. מטורף! יש עוביים שונים לעלים שונים. והם כל כך קטנים, כמו שהרב אבינר פעם אמר: "מה קטנו מעשיך ה'"! ויש כאלה שהם לא סימטריים, דווקא, בכוונה, וזה כל החן שלהם. משהו בצורה שלהם הוא לא "בדיוק" וזה מה שהופך אותם לייחודיים, להיות הם. והכי התעלפתי מהריבוי. הריבוי!! מכל גבעול יוצאים כ"כ הרבה פרחים, ובכל פרח כ"כ הרבה עלים! גם כאלה קטנטנים! למה ה' משקיע בכל עלה ועלה עד כדי כך? כ"כ הרבה חשיבה, עבודה, אהבה, דיוק. בשביל מי? מי עוד חוץ ממני ברגע של השראה (עד כדי קריזה) ייקח את בן הזוג שלו ויכריח אותו (די באלימות הייתי אומרת) להתבונן בכל עלה ועלה וייתן עליו הרצאה על גדלות ה'? אף אחד כנראה. (מקווה שאני טועה ויש עוד אנשים שמתפעלים ככה מפרחים). ועדין ה' השקיע. בכל עלה. סתם כך, כי הוא ה'. והוא אוהב את הפרחים. ואוהב אותנו. ורוצה להשקיע ביופי ואסתטיקה, שזה אפילו הצד הפחות הכרחי של החיים, אבל הוא פשוט מוסיף נעימות. וחשבתי לעצמי: כך כל אדם הוא עולם. בואו נשקיע בלהתעמק בכל אדם, בלב שלו, ברגשות שלו, בחוויות שלו, בפנימיות שלו, בריבוי היופי שיש בו, בפרטי הפרטים שלו. יש כ"כ הרבה יופי בבריאה. בואו לא נפספס פרחים. בואו לא נפספס אנשים. בואו נראה אותם לעומק ונתפעל מהם. אנחנו אלה שנרוויח. אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
החטופים חוזרים, אימון לחתונה, אילה שטרן מאמנת ליצירת חתונה, אהבה, זוגיות, אימון לזוגיות, התפתחות אישית,
מאת איילה שטרן 19 באוקטובר 2025
ברוך מתיר אסורים, אין לתאר את האושר! הם חוזרים הביתה, מתחבקים עם מהשפחות שלהם, יוצאים מאפלה לאורה, אחרי כל כך הרבה זמן של ציפיה והמתנה מורטות עצבים. ו... מתחילים בחיים חדשים. התאוששות, שיקום, וחזרה לשגרה מלאה, בעז"ה. אני בטוחה שגם אתם, כמוני, מרגישים שסוף סוף אפשר להתחיל קצת לנשום. הם היו כל כך חסרים, כאילו חלק מגופנו ונשמתנו, כפשוטו, היה חסר. גם אם לא הכרנו אותם אישית. וזו התכונה שלנו, של עם ישראל. אנחנו נשמה אחת וגוף אחד. ועכשיו, כשהם יצאו לחופשי, וכולנו בעצם יצאנו איתם לחופשי, וגם אחרי שערכנו התרת נדרים בראש השנה ונמחקו לנו עוונות ביום כיפור, אנחנו יוצאים לשגרה חדשה כולנו, נקיים, משוחררים ופתוחים יותר. זה בטוח משפיע עלינו גם בחיפוש הזוגיות. אני בטוחה. אם רק נסתכל קצת פנימה. אילו נדרים אנחנו מוכנים להתיר בתוך עצמנו? אילו כבלים וחבלים שאולי נקשרו בנו עם השנים אנחנו מוכנים להתיר? אילו משקולות אנחנו כבר מוכנים יותר להניח בצד? אולי בקריטיריונים שאנחנו מציבים לנו לבני הזוג הפוטנציאלים? אולי בסגנון האנשים שאליהם אנחנו פונים כדי לחפש שם את בני הזוג שלנו? אולי במספר הפגישות שאנחנו מוכנים לצאת אליהן כדי להכיר יותר לעומק? אולי בתפיסות עצמיות שגורמות לנו להרגיש לא ראויים לאושר שלנו? מותר לשחרר, מותר להתפתח, מותר לצאת לחופשי, אנחנו ראויים לטוב, וה' רוצה לתת לנו טוב. איזה כיף זה להושיט ידיים ולהסכים לקבל אותו. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 התפנו לי 3 מקומות בחדר האימון, מי תופס? תתקשרו או תשלחו הודעה ויאללה, נצא לדרך משחררת ומעצימה לכיוון החתונה שלכם.
פוסטים נוספים