אני מתחתנת איתך בלי להכיר אותך!

איילה שטרן • 27 ביולי 2025

חברים, הנה החלק האחרון בסיכום השיעור של ניר מנוסי:
ראינו את השלבים השונים בהכנה לזוגיות, ועכשיו...
השלב האחרון שהוא שלב ההתקשרות.

התקשרות הכוונה מחויבות, כלומר חתונה.
אי אפשר באמת להכיר אדם עד שמתחתנים איתו.
הרבה זוגות חיים ביחד שנים ארוכות ומתחתנים
ולצערנו אחרי כמה חודשים מתגרשים.
כאילו הם גילו משהו חדש שלא ידעו עד היום.

ונשאלת השאלה מה הם גילו?
הרי הם היו ביחד שבע שנים באותו בית?

אלא יתכן שהם פשוט "חיו על מזוודות".
כלומר כל הזמן באיזה שהוא מקום עמוק בנפש ידעו שאפשר לקום וללכת
ולכן לא באמת נקשרו.
לא באמת חיברו את החיים שלהם זה עם זו במחויבות לתמיד.

אדם שחי באכסנייה ולא פורק את המזוודות שלו עד הסוף
משאיר את הדברים שבעומק המזוודה תמיד סגורים.
רק כשהוא מחליט שכאן הוא גר לתמיד, ופורק את כל המזוודות
אז הוא מגלה גם את החלקים הפנימיים של המזוודה, את חלקי הנפש הפנימיים.
אולי אלו אותם דברים שהתגלו אחרי שהזוג התחתן...

מה שמכריע את בני הזוג הזה זה לא עצם הגילוי של הדברים שבעומק המזוודה,
אלא ההפתעה וההלם מזה שהנה יש כאן גם דברים שלא הכרנו!
הרי הם היו בטוחים שזה שהם חיו ביחד כמה שנים
חיסן אותם מפני חוסר הכרות עם בן הזוג,
והנה הפתעה... לא הכרת משהו!
זה מטלטל אותם, עצם ההפתעה, והם נפרדים.

אם הם היו מגיעים אל הנישואין מתוך ידיעה ברורה שהם קופצים למים עמוקים,
כלומר שרב הנסתר על הגלוי,
הם לא היו נבהלים מהגילוי.

כלומר התובנה המשמעותית היא:
כדי להתחתן צריך מספיק נתונים כדי שתהיה איזושהי ודאות שאפשר להתחתן עם האדם,
אבל הבנה מספקת שיש עוד המון המון דברים נסתרים וחוסר ודאות ואי ידיעה!
ואיתה אנחנו מתחתנים.

זו הסיבה שלכלה יש כיסוי פנים בזמן החופה.
כדי שהאיש ידע שמה שהוא מכיר זה רק חלק,
ויש עוד הרבה דברים שהוא לא מכיר אצלה.

להתחתן, להתקשר, זה לקפוץ למים ביחד.
להסכים לגלות דברים חדשים ולהסכים להשתנות ביחד לאורך החיים.

אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן,
בלי להתפשר על אהבה,
ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855

מאת איילה שטרן 18 במאי 2026
די! כמה חיפושים? אני מחכה שייגמרו כבר הדייטים המתישים האלה. ושאמצא את האחד. כמה זמן אפשר לחכות לו? די כבר עם השעבוד הזה, מרביצים לנו כל הזמן! אני מת לצאת ממצרים כבר, איפה הגואל שהבטיחו לנו? שיבוא ויוציא אותנו מכאן! ואז זה מגיע. יוצאים ממצרים, המצרים מתים, יש חופש. זהו. ו... אנחנו במדבר. לאן הולכים? הנה, התחתנו! אנחנו ביחד, מצאנו זה את זו. אין דייטים, אין לחץ, הכל רגוע. עוברים כמה חודשים, ו...? נפתרו כל הבעיות שבחיים? אין יותר מתח משום דבר אחר? תופעה מוכרת. אנחנו מייחלים לחופש, למנוחה ולנחלה. אבל... לא באמת מגיעים לשמחה מלאה כשקבלנו חופש. למה? כי חופש הוא שלילת השעבוד, העדר של משהו רע. אבל זה לא מספיק. צריך לצקת לתוכו רצונות, מטרות, משהו אישי שיבטא אותנו, שימלא אותנו בסיפוק. פגשתי אנשים שמבקשים בכל מאודם בדמעות להתחתן, וחווים כאב גדול של חסר. מתי אסתדר בחיים? אגיע אל הבית? וכשאני שואלת אותם: בשביל מה אתה רוצה להתחתן? למה חשוב לך למצוא חתן? הם מגלים ש...לא ממש ברור להם למה. כי כולם... כי צריך... כי כבר מאוחר... כי זה לא נורמלי להיות לבד. כן, אבל... בשביל מה אתה רוצה? את? מה יקרה שם בזוגיות הזאת? למה אתה כמה, למה את מתגעגעת? מה תעשו שם ביחד? במה תמלאו את ימיכם? ולמה חשוב לכם שזה יהיה בזוג, הרי הרבה דברים שאתם מתכננים לעתידכם, אפשר לעשות גם לבד? וכאן מתחיל הבירור. פתאום בונים חזון, בונים רצון!!! והעיניים נדלקות. כשברור להם למה הזוגיות חשובה להם... הם יותר ממוקדים במטרתם ומגיעים אליה יותר מהר. כך... יצאנו ממצרים. אין שעבוד, אבל גם אין מטרה לעתיד. עד שהגיע מתן תורה, וייסד אותנו כעם עם חזון, עם רצון, עם ייעוד, עם מטרות. משהו שממלא אותנו בהבנה בשביל מה בכלל יצאנו לחירות, מה מטרתנו בעולמנו, וכמה יהיה לנו טוב למלא אותה, ולא נפר אותה גם כשיהיו קשיים בדרכנו. אני מזמינה אתכם לשאול את עצמכם מה יהיו הערכים המשותפים שלכם כזוג, אילו תכנים וחוויות אתם רוצים לצקת לזוגיות שתגיע אליכם בקרוב? למה עבורכם יותר טוב ביחד מאשר לחוד? ואז... להסניף את התחושה המשכרת, הממלאת, המאושרת של שליחות וייעוד, של ביחד, של ברית שהיא חזקה יותר מכל נחשולי החיים. תשמרו את התחושה הזאת בלב חזק חזק, כדי שתוכלו באמצעותה לאתר בקרוב את השותף שלכם לברית הזאת. חג מתן תורה שמח! אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 נכתב בהשראת הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ בספרו "חיי שנה".
מאת איילה שטרן 4 במאי 2026
אני מאד אוהבת את השיר הזה. ופתאום גם הרגשתי שאני מבינה את המילים, שהן מדברות אלי את מה שהרבה מהמתאמנות שלי רוצות לומר. אז הנה מה שהמילים של המשוררת רחל שפירא אמרו לי: למדני את השיר הפשוט של הלחם ופרוס לי חלק משלומך קחני עם אבק היומיום על השכם כשתראני לפניך אני שהנחתי לרגש יחף לרחף כבר יודעת כי התפתלה דרכי ומגובה רב ראשי עכשיו נרכן כבר יודעת כי התפתלה דרכי ובאה עד כאן למדני את השיר הפשוט של הלחם ופרוס לי חלק משלומך קחני עם אבק היומיום על השכם כשתראני לפניך חיי וחייך אורות וצללים מכילים בעיני שבת בעיני חולין לו מחר שלך ייגש אל אתמולי בעיני שבת בעיני חולין שלך ושלי כשהיינו בני עשרה חלמנו על אהבה גדולה, אהבה מלאת רגשות עזים וחזקים, סוחפים ומטלטלים. הרבה מאיתנו נשארו עם החלום הזה, ומחפשים אותו שנים ארוכות. השיר הזה מספר על מישהי, שגם היא חיפשה את אותו חלום, אבל התפתלה דרכה, עברו שנים של חיפוש, והיום, מגובה רב, ממרחק השנים, היא מרכינה את ראשה. לא ממקום של ויתור, השפלה, כניעה, חלילה. אלא כמו שמרכינים ראש בעדינות אל פרח יפה וצבעוני כדי להריח ולהנות מיופיו האצילי. היא אומרת: התפלתה דרכי שנים רבות ובאה עד כאן. וכאן, היום, היא מבקשת אהבה אחרת. אהבה פשוטה, כמו השיר הפשוט של הלחם. כמו היומיום, השגרה. היא מבקשת חום, תמיכה, שותפות גורל, אהבה יציבה וביתית. היא מבקשת שהוא יפרוס לה חלק משלומו, שישתף אותה בדברים שעוברים עליו, ששלומו יהיה שלומה, ושלומה יהיה שלומו. היא מבקשת שאבק היומיום, שהשגרה המבורכת והלא כ"כ מסעירה, תהיה משותפת לשניהם. שהוא יראה אותה לפניו, לנגד עיניו כל יום מחייו, כשותפה שלו, חברת אמת. שהמחר, העתיד שלו, ייגש אל העבר שלה וישתלב עם חוויותיה. שהם יכירו זה את זו מבפנים באמת. כי חיי שניהם מכילים גם אורות וגם צללים, לא הכל נוצץ. יש שבת, יש חולין... יש ימים צבעוניים ויש אפורים. ובכולם – היא רוצה אותו איתה ואותה איתו. באהבה יפה, בזוגיות. בלב אל לב. כבר לאו דווקא ברעש ובצלצולים. אלא בשקט, בנחת, בחיבור אמיתי ועמוק. איזה יופי. אני כ"כ מתרגשת מזה. אולי התנפץ חלום ישן, אבל נבנה בה חלום חדש, הרבה יותר מרגש ועמוק מקודמו. אילה שטרן – מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 אם אהבתם, סמנו לייק ושתפו, זה ישמח אותי. :) ואם אתם רוצים לבדוק איך אתם יכולים להתקדם לחתונה שלכם ביחד איתי, בואו לשיחת היכרות במתנה. הקישו כאן: https://did.li/pcMCN ה
פוסטים נוספים