אני בסדר אתה לא בסדר - המלצה על ספר חובה!

איילה שטרן • 23 במרץ 2025

"אני בסדר, אתה בסדר" – אבל מה עם הדייטים שלכם?


אם יש משהו שחוזר על עצמו במפגשים שלי עם מחפשי זוגיות, 

זה הקול הפנימי הזה שאומר: "אולי אני לא מספיק? 

אולי אני צריך להשתדל יותר? 

אולי עדיף לשתוק כדי לא להבריח?"


ופה בדיוק נכנס הספר "אני בסדר, אתה בסדר" של ד"ר תומאס א האריס. 


הוא מסביר איך כל אחד מאיתנו מתנהל מתוך שלושה מצבי "אני" פנימיים:


הילד – הרגשי, הספונטני, זה שמחפש אישור ונפגע כשלא מקבל אותו.

ההורה – זה שמדקלם לנו בראש את כל החוקים והציפיות שלמדנו בילדות.

הבוגר – החלק הרגוע וההגיוני שמסוגל לקבל החלטות מתוך בחירה, 

בלי להיסחף לריצוי או לחשש.


המסר המרכזי של הספר הוא סוחף ופשוט מטורף:

הרבה אנשים חיים במצב תודעתי של "אני לא בסדר, אתה בסדר", 

כלומר, מרגישים נחיתות או חוסר ערך מול אחרים. 

זה מוביל לריצוי, הימנעות מקונפליקטים או חוסר ביטחון עצמי

ושאר תענוגות נפלאים כאלה. 


יש אנשים שחיים מתוך "אני בסדר, אתה לא בסדר", 

שזה מצב של ביקורתיות, שתלטנות או התנשאות.


כשהמטרה היא להגיע לתפיסה של "אני בסדר, אתה בסדר", 

שבה אנחנו מבינים שלכולם יש ערך, 

ולומדים לתקשר ממקום בוגר ובריא יותר.

וזו - גאולה של ממש. 

ראיתי את זה קורה בחדר האימון וזה פשוט כיף!


כשזה מגיע לחיפוש זוגיות, 

זה הרי בדיוק ההבדל בין דייט או קשר 

שבו אתם מתאמצים יותר מדי לרצות את השני ופוחדים לנשום

לבין דייט שבו אתם פשוט אתם, בטוחים, אותנטיים, 

ויודעים שמערכת יחסים בריאה מתחילה מהערכה עצמית בריאה.


כמו שאפשר לראות הספר שלי מרוט וישן כל כך...

וחשבתי שכבר אי אפשר להשיג אותו בחנויות. 

מחיפוש קל באינטרנט הבנתי שאפשר ואפשר 

(ואפילו בגרסה דיגיטלית)

אז עופו על זה. 

וספרו לי כמה נהניתם. 


אוהבת, 

אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה,

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855

מאת איילה שטרן 8 באוגוסט 2025
לפעמים זה הרעיון היצירתי והקטן הזה שעושה את ההבדל. ט"ו באב. בנות ישראל מחוללות בכרמים. למה זה? אחרי מעשה פילגש בגבעה עם ישראל נשבעו שלא יתנו לבני בנימין מבנותיהם לנשים. אבל... אז עם ישראל קלט: רגע, כמעט נמחה לנו שבט מישראל... מה נעשה? מצד אחד אחים שלנו הם, ואנחנו לא רוצים שייעלמו מעמנו, ומצד שני... השבועה! שבועות לא מפרים... ואז עלה הרעיון המבריק, הכל כך ישראלי הזה, היצירתי, שמצליח בגאונות להתחמק משני הפחים האלה ביחד. לא ניתן להם נשים, אבל אם הם יחטפו להם לבד... לא נעצור בעדם! פתרון יצירתי ומבריק! כמו שעון שבת... כמו פלטה... חשבתם שנשב בחושך כל השבת ונאכל מאכלים קרים? לא עם ישראל. לנו יש ראש מבריק. ומההמצאה הגאונית הזאת (ומעוד סיבות...) נוצר לנו החג היפה הזה כל כך, חג ט"ו באב, חג האהבה והאחדות. ואתם ... בט"ו באב איפה את? אתה? כמה אתם כמהים לאהבה משלכם, וכמה הלב שלי חולם ביחד איתכם. כל שנה ט"ו באב מביא איתו אולי תסכול, ייאוש... עוד שנה לבד עומדת להסתיים לה? וכולם חוגגים אהבה, ואני...? אבל ט"ו באב מביא איתו אולי גם תקווה. גם אני יכולה וגם אני יכול למצוא אהבה, זוגיות, אולי השנה? הרי אף פעם לא מאוחר! אז אני שואלת אתכם: מה הרעיון הגאוני והיצירתי שלכם? תמיד יש אחד כזה, קטן, פצפון, שלא חשבתם עליו, שהוא קל ומתחת לאף. אולי... לפנות שוב לאותו אחד שלפני שבוע פנה אלי ולא שמתי לב? אולי לשדרג בטיפטיפה את הכרטיס שלי? וזה יתפוס פתאום את העין של מישהו שהכי רלוונטי לי? אולי להחליט לפנות גם לכאלה שאין להם תמונה? (איך לא חשבתי על זה? מקסימום נבקש תמונה אחר כך... ואם לא יתאים, לא מתים מזה). אולי אפשר לצאת עם מישהו בגיל קצת שונה ממה שתכננתי? (גם כשהגבר צעיר מהאשה יכולים להיות זוגות מדהימים), מה השבועה שלכם שכבלה והחזיקה אתכם עד היום ואפשר לפתוח אותה ביצירתיות? תחשבו על זה, זה המון פעמים כ"כ פשוט! והאהבה... היא שווה שיפרו בשבילה כמה שבועות. שווה לגמרי! אני מאחלת לכם מכל ליבי! אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
זוגיות, אהבה, חתונה, אושר, התפתחות אישית, אימון אישי, אימון לחתונה, אימון לזוגיות, אילה שטרן
מאת איילה שטרן 27 ביולי 2025
חברים, הנה החלק האחרון בסיכום השיעור של ניר מנוסי: ראינו את השלבים השונים בהכנה לזוגיות, ועכשיו... השלב האחרון שהוא שלב ההתקשרות. התקשרות הכוונה מחויבות, כלומר חתונה. אי אפשר באמת להכיר אדם עד שמתחתנים איתו. הרבה זוגות חיים ביחד שנים ארוכות ומתחתנים ולצערנו אחרי כמה חודשים מתגרשים. כאילו הם גילו משהו חדש שלא ידעו עד היום. ונשאלת השאלה מה הם גילו? הרי הם היו ביחד שבע שנים באותו בית? אלא יתכן שהם פשוט "חיו על מזוודות". כלומר כל הזמן באיזה שהוא מקום עמוק בנפש ידעו שאפשר לקום וללכת ולכן לא באמת נקשרו. לא באמת חיברו את החיים שלהם זה עם זו במחויבות לתמיד. אדם שחי באכסנייה ולא פורק את המזוודות שלו עד הסוף משאיר את הדברים שבעומק המזוודה תמיד סגורים. רק כשהוא מחליט שכאן הוא גר לתמיד, ופורק את כל המזוודות אז הוא מגלה גם את החלקים הפנימיים של המזוודה, את חלקי הנפש הפנימיים. אולי אלו אותם דברים שהתגלו אחרי שהזוג התחתן... מה שמכריע את בני הזוג הזה זה לא עצם הגילוי של הדברים שבעומק המזוודה, אלא ההפתעה וההלם מזה שהנה יש כאן גם דברים שלא הכרנו! הרי הם היו בטוחים שזה שהם חיו ביחד כמה שנים חיסן אותם מפני חוסר הכרות עם בן הזוג, והנה הפתעה... לא הכרת משהו! זה מטלטל אותם, עצם ההפתעה, והם נפרדים. אם הם היו מגיעים אל הנישואין מתוך ידיעה ברורה שהם קופצים למים עמוקים, כלומר שרב הנסתר על הגלוי, הם לא היו נבהלים מהגילוי. כלומר התובנה המשמעותית היא: כדי להתחתן צריך מספיק נתונים כדי שתהיה איזושהי ודאות שאפשר להתחתן עם האדם, אבל הבנה מספקת שיש עוד המון המון דברים נסתרים וחוסר ודאות ואי ידיעה! ואיתה אנחנו מתחתנים. זו הסיבה שלכלה יש כיסוי פנים בזמן החופה. כדי שהאיש ידע שמה שהוא מכיר זה רק חלק, ויש עוד הרבה דברים שהוא לא מכיר אצלה. להתחתן, להתקשר, זה לקפוץ למים ביחד. להסכים לגלות דברים חדשים ולהסכים להשתנות ביחד לאורך החיים. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן, בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
פוסטים נוספים