דרך שמביאה להמון אור - עדות

איילה שטרן • 30 באוקטובר 2025

תראו חברים,

בחורה שליוויתי לחתונה כתבה לי מכתב שחשוב לי לשתף אתכם בו.
לא סתם. יש פה לימוד חשוב בשביל כולנו.

"אילה אהובה,
תודה רבה על כל הליווי המסור,על ההקשבה, ההכלה והעצתות המועילות.

על זה שהיית שם בשעות לא שעות וזמנים לא זמנים העיקר שיהיה לי טוב.
תודה שהיית אוזן קשבת עבורי וקרבת אותי אל הגאולה שלי.

תודה גדולה ועצומה, אוהבת".


ההתרגשות שלי פה היא כמובן מהמילים הטובות שקבלתי,

(אני בן אדם בסך הכל)...

אבל גם מאד מאד ממנה.

כי היא עשתה דרך. שכולנו יכולים לעשות גם אנחנו.


איזו בחורה, איזה אומץ לב, איזו כנות היא הביאה לתהליך,

כמה פתיחת לב לראות את עצמה, לראות את הבחור שלה,

לראות את הקשר שלהם באור נכון,

לא לוותר, להקשיב לעצמה ולו,

להאמין בשניהם,

לרפא פצעי עבר בתוך עצמה (וואו כמה שזה היה מרגש ומרתק,

איך היא אמרה: הבנתי בסוף שהדברים שלא פשוטים לי פה,

הם לא קשורים אליו, הם יהיו לי עם כל בחור, אם לא ארד לשורש שלהם).

לשמוח למרות שהיו נפילות וקשיים תוך כדי,

ולשמוח עכשיו ולתמיד בכיף שיש להם ביחד, עד 120!


זו פשוט הרגשה עילאית של יחד.

יחד שלה ושלי כמובן,

אבל הכי חשוב - יחד שלה ושלו.


תודה לה' שאני חלק מסיפור כל כך גדול, יקר ואוהב.


בקרוב אצלכם! מגיע לכולכם! וגם אתם יכולים!


אוהבת,


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה,

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855


מאת איילה שטרן 4 בנובמבר 2025
-אני כבר לא יודעת מה להחליט, אני משתגעת. היא אמרה לי בעיניים דומעות. כבר כמה שנים (!) שהיא יוצאת עם אותו בחור ולא מצליחה להחליט בשום אופן. -מה יעזור לך? למה את באמת זקוקה? -אני צריכה ודאות. שמישהו יגיד לי אם זה זה או לא. אני צריכה שריבונו של עולם יתגלה ויגיד לי אם הוא הזיווג. -יאללה, מה הכי קרוב לריבונו של עולם בימינו? מפה לשם, היא תפסה אוטובוס לנהריה לרבי דוד. באותו יום. כתבה לו על פתק את הכל, והפסק יצא: "זה הזיווג. שיהיה בשעה טובה". אושר ושמחה. הקלה. התרת הספקות. ומה לדעתכם קרה? היא נפרדה ממנו. אני סוחבת איתי את השאלה הזאת כבר תקופה. מה קרה כאן? ולפני כמה ימים שוב אימון, עם בחורה אחרת. אנחנו מתעמקות בנושא של בחירות בחיים. מתחילות להבין ביחד איך שכדי לבחור בין שתי אפשרויות (בכל דבר) אנחנו צריכים להפנים היטב את היתרונות ואת החסרונות שבכל אפשרות, ולבחור. באמת לבחור. ותוך כדי המפגש, כמו תמיד, הנוכחות של הקב"ה נמצאת שם איתנו, ואני מגלה את עצמי מספרת לה את הסיפור על הבחורה שנסעה לרבי דוד, והקב"ה מגלה לי את התשובה. היא חשבה בטעות שמה שהיא צריכה זה את הודאות אם זה הזיווג. זה לא מה שהיא היתה צריכה. היא היתה צריכה להיות מסוגלת לחיות עם החסרונות. באמת לבחור. הרי ההתלבטות שלה במשך שנים היתה כ"כ מייסרת כי היו כ"כ הרבה דברים טובים שהיא באמת רצתה בו! וכ"כ הרבה חסרונות שהיא לא! רצתה! בהם! וכדי לבחור בו באמת - היא היתה צריכה לרצות גם את החסרונות. לדעת שהיא יכולה לחיות איתם בטוב, להתעצבן מהם, להתחכך בהם, לכאוב אותם, לבכות מהם, אבל לשלב אותם בחייה, ולהשלים איתם ואפילו ללמוד ולצמוח מהם. ובעקבות זה גם לצחוק איתם ועליהם ומהם. ואת זה גם הודאות שהוא הזיווג שלה - לא נתנה לה. גם עם ישראל עמד במעמד הר סיני - קיבל וודאות שיש ה' והוא אוהב אותם, וכמה ימים אחר כך - חטאו בעגל. זו לא הוודאות. זו ההסכמה והיכולת לחיות עם חוסר השלמות. וזה לוקח אותי לחיים שלי, בכל צעד שלי. יש טוב ויש פחות והשאלה היא עד כמה אני מכילה את הפחות טוב ושמחה בטוב. ולחיים של המתאמנים שלי - לדייק איתם בכל זוגיות עד כמה הם מוכנים להכיל את ההמורכבות שהזוגיות הספציפית הזאת מביאה איתה. לשמוח בטוב לצד הלא טוב, ובאמת לחיות את החיים. שמעתי היום משפט יפה: החיים מידי קצרים כדי להתפשר עליהם. ולהתפשר - זה לפחד ולכן לא לבחור. הלוואי שנצליח לבחור בלא טוב ביחד עם הטוב ולהרוויח... חיים! אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
מאת איילה שטרן 28 באוקטובר 2025
"סיור הפרחים הבא יוצא ב1 וחצי, אחרי סעודת השבת". ככה שיגעתי את יעקב כל הארוחה. לא, זה היה הזוי. נסענו יעקב ואני לחברתי הטובה (ואהובה!!!) רינת בבית חורון לשבת. קסום קסום קסום, מקום מהמם ורגוע, מלא שקט וטבע. כשיעקב היה בתפילה בבית הכנסת, אני יצאתי להתפלל בחוץ. והפרחים... תשמעו. זה משהו אחר להתפלל ליד פרחים. אבל לא סתם. באמת הרגשתי השראה ותפילה אחרת. רינת משקיעה בעציצים מהממים וזה פשוט אי אפשר להסביר. ואז שיגעתי את יעקב כל הארוחה שהוא חייב לבוא איתי לסיור פרחים. לא באמת הדרכתי אותו כמו בהדרכת טיולים על השמות של הפרחים ואיפה הם גדלים. נראה לכם שיש לי מושג?? פשוט עברנו פרח פרח והתפעלנו ביחד: הצבעים העזים והשונים של כל פרח. לכל פרח מרקם אחר, צורה אחרת של עלים, פריסה אחרת של עלים, כי יש כאלה שיש להם שכבה אחת של עלי כותרת ויש כאלה שיש להם כמה שכבות (!) צורת העלים שצומחים על הגבעול היא שונה, יש פרחים שה' פשוט עשה להם פרנץ' מניקור - קו לבן מסביב לכל עלה כותרת ורוד עז. או פסים צהובים על גבי סגול עמוק. מטורף! יש עוביים שונים לעלים שונים. והם כל כך קטנים, כמו שהרב אבינר פעם אמר: "מה קטנו מעשיך ה'"! ויש כאלה שהם לא סימטריים, דווקא, בכוונה, וזה כל החן שלהם. משהו בצורה שלהם הוא לא "בדיוק" וזה מה שהופך אותם לייחודיים, להיות הם. והכי התעלפתי מהריבוי. הריבוי!! מכל גבעול יוצאים כ"כ הרבה פרחים, ובכל פרח כ"כ הרבה עלים! גם כאלה קטנטנים! למה ה' משקיע בכל עלה ועלה עד כדי כך? כ"כ הרבה חשיבה, עבודה, אהבה, דיוק. בשביל מי? מי עוד חוץ ממני ברגע של השראה (עד כדי קריזה) ייקח את בן הזוג שלו ויכריח אותו (די באלימות הייתי אומרת) להתבונן בכל עלה ועלה וייתן עליו הרצאה על גדלות ה'? אף אחד כנראה. (מקווה שאני טועה ויש עוד אנשים שמתפעלים ככה מפרחים). ועדין ה' השקיע. בכל עלה. סתם כך, כי הוא ה'. והוא אוהב את הפרחים. ואוהב אותנו. ורוצה להשקיע ביופי ואסתטיקה, שזה אפילו הצד הפחות הכרחי של החיים, אבל הוא פשוט מוסיף נעימות. וחשבתי לעצמי: כך כל אדם הוא עולם. בואו נשקיע בלהתעמק בכל אדם, בלב שלו, ברגשות שלו, בחוויות שלו, בפנימיות שלו, בריבוי היופי שיש בו, בפרטי הפרטים שלו. יש כ"כ הרבה יופי בבריאה. בואו לא נפספס פרחים. בואו לא נפספס אנשים. בואו נראה אותם לעומק ונתפעל מהם. אנחנו אלה שנרוויח. אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
פוסטים נוספים