מתי לסיים קשר?

איילה שטרן • 27 בינואר 2025

מתי הזמן הנכון לחתוך קשר זוגי – לפני שזה מגיע לחופה?


כולנו נכנסים לקשר זוגי מתוך תקווה ואמונה שזה זה.

אנחנו מדמיינים עתיד משותף, יציבות ואהבה שמחזיקה לאורך זמן. 

אבל לפעמים בתוך הקשר מופיעים סימנים שחשוב לשים לב אליהם – 

סימנים שיכולים להעיד שהקשר הזה לא מתאים באמת.

אז איך תדעו מתי כדאי לעצור, גם אם זה קשה?


תחושת חוסר נוחות מתמשכת - 

תחושת חוסר נוחות בקשר היא כמו "רעש רקע" בלתי פוסק.

אתם מרגישים שאתם "הולכים על ביצים", 

חוששים להביע את דעתכם כדי לא לעורר כעס או ויכוח.

במקום להיות עצמכם, אתם מנסים להתאים את עצמכם 

לסטנדרטים או לציפיות של הצד השני, 

גם אם זה לא מי שאתם באמת.

בכל פעם שאתם חושבים על הקשר, 

עולה בכם ספק או מועקה שאתם לא מצליחים להתעלם ממנה.


תחושות כאלה הן נורה אדומה, 

כי הן מעידות על כך שאולי הקשר לא מבוסס על חיבור עמוק ואמיתי.


פערים בערכים - 

ערכים משותפים הם הבסיס לקשר יציב ובריא.

אם החלומות שלכם לעתיד שונים לחלוטין (לא רק קצת...), 

כמו בנוגע למשפחה, קריירה או אורח חיים, 

זה עלול להוביל לקונפליקטים בהמשך.

אם יש ביניכם פערים משמעותיים (לא הבדלים קלים) 

בגישה לאמונה, כסף או שאיפות, ייתכן שיהיה קשה לגשר עליהם.


חוסר רצון לוויתורים הדדיים - 

מערכת יחסים טובה היא דרך דו-כיוונית.

אם אתם מרגישים שאתם כל הזמן אלה שמוותרים, 

מתאימים את עצמכם, או משקיעים – וזה לא הדדי, 

זה סימן שמשהו לא מאוזן בקשר.


דיבור פוגעני - 

דיבור פוגעני לא תמיד מתבטא בצעקות או קללות, 

ולעיתים הוא מתוחכם יותר:

זלזול עקבי: "אתה מגזים, אין לך מושג".

ביקורת בלתי פוסקת: "למה את תמיד עושה את זה ככה?"

הקטנת הצלחות או חלומות: 

"זה לא כזה מרשים, אל תעוף על עצמך."

מניפולציות רגשיות: לגרום לכם להרגיש אשמים: 

"אם היית באמת אוהבת אותי, היית משתנה בשבילי."


תחושת בדידות בקשר - 

אחת התחושות הקשות ביותר היא להרגיש לבד בתוך מערכת יחסים:

אתם נמצאים ליד הצד השני פיזית, אבל מרגישים שאין חיבור רגשי.

ברגעים קשים אתם לא מרגישים תמיכה אלא תחושת ריחוק, 

כאילו הרגשות שלכם לא נראים או לא נשמעים.

השיחות ביניכם שטחיות, 

ואתם לא מרגישים שאתם יכולים לשתף באמת.

במקום לפנות לצד השני 

אתם מוצאים את עצמכם משתפים אחרים, 

כי כבר אין ציפייה לתגובה אמפתית מבן או בת הזוג.


חוסר אחריות או כנות - 

בן או בת הזוג לא מוכנים לקחת אחריות על חייהם: 

למשל, לא עובדים באופן יציב, מסרבים לספר במה הם עובדים 

או כמה הם משתכרים ומשאירים את הכול סודי או מעורפל.

יש תחושה של אי-כנות בנוגע לעבר, להווה או לתוכניות לעתיד.


אז איך יודעים אם לחתוך או לנסות לשפר?

לא תמיד צריך מיד לחתוך! 

לפעמים, תחושות הקושי בקשר נובעות מבעיות שניתנות לפתרון. 

באמצעות אבחון נכון של הסיבות לקושי, 

תקשורת מדויקת והכוונה נכונה 

אפשר לפעמים ליצור שינוי ולשפר את הקשר משמעותית.


אבל יש גם מקרים שבהם אחרי בחינה מעמיקה מבינים שאין דרך לשפר. 

במצב כזה נדרש אומץ לבחור לסיים את הקשר, 

ולהעניק לעצמכם הזדמנות למצוא קשר שמתאים לכם באמת.


כדאי לזכור:

לחתוך קשר לא בריא לפני החתונה זה לא כישלון. 

זה אומץ לבחור בטוב יותר עבורכם.

קשר זוגי מוצלח מבוסס על ביטחון, תמיכה ואהבה הדדית. 

אם אתם לא רואים את זה בקשר הנוכחי, מגיע לכם יותר.


אני כאן כדי לעזור לכם להבין מה נכון עבורכם!

כמאמנת לזוגיות, אני מלווה אנשים בדרכם 

למצוא את הקשר שמתאים להם באמת. 

לא פעם בקליניקה הגיעו אנשים למסקנה 

שהקשר שהם נמצאים בו לא מתאים בשבילם, 

ובאומץ רב נפרדו, והרגישו שעשו את הדבר הנכון. 


ולא פעם גילו שקשיים שהיו בקשר 

מצאו את הדרך לפתרון על ידי אבחון נכון ותקשורת נכונה. 

וגם זו היתה החלטה נהדרת עבורם. 


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה,

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855




מאת איילה שטרן 23 ביוני 2025
"עם ישראל נלחם עכשיו על קיומו. גם אני רוצה להילחם על הדברים שאולי עד עכשיו לא התייחסתי אליהם מספיק". כך אמר לי הבחור החדש שבא להתאמן. בחור כל-כך מקסים ומלא עוצמות. "אולי דחיתי את הצורך לשנות דיסק עד היום, אבל עכשיו — לא יותר. אני רוצה לעשות את השינויים שצריך, אני רוצה להגיע לתוצאות ולהתחתן בשמחה." אז הנה עוד זווית מעניינת ומפתיעה ויצירתית על הקשר בין המלחמה לחיפוש זוגיות. מכל מלמדיי השכלתי, וממתאמניי — יותר מכולם. 😊 והמילים שלו עוררו בי מחשבה עמוקה: אולי גם אנחנו התרגלנו לדחות. להגיד לעצמנו "אחרי המלחמה", "אחרי התקופה הזאת", "כשיהיה לי זמן/כוח/בהירות". אבל אולי דווקא עכשיו, כשהכול רועד מסביב — זה הרגע לבחור שלא לוותר. לא לדחות עוד. לבחור דווקא עכשיו בהתבוננות, בצמיחה, ובתזכורת שהחיים קורים עכשיו. אז על מה אתם אולי מוותרים? 🔸 אולי אתם מוותרים על החלום. על הרצון הגדול להתחתן מתוך אהבה, מתוך חיבור אמיתי, על האמונה שיש מישהי או מישהו שם שמתאים בדיוק לכם. מתוך הגנה על הלב – אתם מוותרים מראש, כדי לא להתאכזב שוב. 🔸 אולי אתם מוותרים על עצמכם. משתכנעים שאתם לא מספיק מעניינים, לא נחשקים, לא בנויים לזה. נותנים לתחושת הכישלון מהעבר להגדיר את העתיד. אבל זה שקר. לא אתם מדברים שם – אלא הפחד. 🔸 ואולי אתם מוותרים על המאמצים הקטנים. כבר לא עונים לשדכנית, לא מנסים שוב להיפתח, לא משקיעים בתהליך, לא מאמינים שזה באמת יקרה. אבל האמת? הדברים הקטנים האלה – הם הדרך הכי גדולה להגשים את מה שאתם רוצים באמת. אז אם הלב שלכם גם מרגיש עכשיו ש... די. די עם הדחייה. די עם הוויתור. זה הזמן להילחם — לא מול מישהו, אלא בעד עצמכם. 💛 ומי שרוצה ללוות את עצמו במסע הזה עם מישהי שמאמינה שאפשר, אני כאן בשבילכם. באהבה ובאמונה. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה 💙, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
מאת איילה שטרן 17 ביוני 2025
חברים וחברות אהובים, מסתבר שדווקא בזכות המלחמה משהו בקשרים שלנו יכול להפוך ליותר עמוק בזמן יותר קצר. איך הגעתי למסקנה הזאת? קודם כל קבלתי מייל מעוקבת מתוקה שכתבה לי בתגובה לאחד הפוסטים שלי על ניהול קשר בזמן מלחמה: "אולי גם במצב מלחמה אפשר לפתוח יותר את הלב ממצב רגיל וממש להתעניין בעולמו של הבחור - אם הוא אוכל טוב, איך הוא ישן, מה הוא מרגיש בסיטואציה הזו, איך המוראל שלו וכאלה.. עצם הדאגה לאחר תפתח את הלב באופן אוטומטי. דווקא הרגשות שלא פשוטים שלנו בעורף יכולים להיות מנותבים למקום חיובי ומי יתן ובעז"ה בתים ייבנו במהרה!" נהניתי מהתובנה, וזה הזכיר לי בחור מעל גיל 40 שבא להתאמן אצלי בקורונה. הוא סיפר לי: "בליל הסדר ישבתי לבד. פשוט לבד לחלוטין. שאלתי את עצמי את הקושיות ועניתי לעצמי... ופתאום זה היכה בי: אם אני לא מתחתן, ככה ייראו החיים שלי. אני אהיה לבד לחלוטין. אז באתי לאימון. בואי נפצח את זה". הוא באמת התחתן בעקבות האימון, ואני תולה את זה הרבה גם בחוויה החזקה שהוא חווה, שגרמה לו להיפתח יותר. שמעתי גם עדות של בחורה שהיתה בתופת של השבעה באוקטובר, ונורתה (ואח"כ ניצלה ב"ה). המחשבות שלה אחרי שהיא נפצעה היו: "אני מבינה שהיום נגמרים החיים שלי, האם אני מרוצה מאיך שחייתי עד היום?" יש משהו בעתות משבר, מצוקה, מלחמה, שמפגיש אותנו עם החלקים היותר עמוקים שבנו. אנשים פתאום מבינים מה חשוב להם באמת. על מה הם לא מוכנים להסתכל אחורה על חייהם ולומר: חבל שפספסתי את זה. זה היה בעצם העיקר. אני רואה כתבות של אנשים שמספרים שקשרים שהם בעבר חתכו בגלל נקודות כלשהן מבינים פתאום עכשיו, בתוך המלחמה, שהנקודות האלה היו חיצוניות, לא נקודות ליבה, והם רוצים לחזור לקשר, כי הקשר עצמו היה משמעותי ומספיק חשוב ויקר להם. הפחד הגדול שכולנו חווים חושף בנו את הלב, את הרגשות שהיו כמוסים, הם עכשיו על פני השטח. יותר מהר אפשר להיקשר, להתחבר, לדבר רגש, לרצות חיבור ולהרפות קצת מהשכל ומהצ'קליסט שתקע אותנו עד היום. כמובן, כדאי להיזהר לא לוותר על דברים משמעותיים! לא להיות בקשרים שהם לא טובים לנו, אבל אפשר לנצל את התקופה הזאת, את הרגישות החיובית והעדינה שיש בנו היום כדי להרפות מחלקים לא חשובים בצ'קליסט, ולהישאר עם ההתאמה העמוקה, החיבור הפשוט והאותנטי, עם הלב האמיתי של הקשר. כשעומדים מול מוות, מבינים פתאום בצורה הרבה יותר חזקה את משמעות החיים. מרגישים רצון בקרבה, ורוצים להוסיף חיים. בתפילה לימים של שקט ושלווה, ולגאולה שלמה בחסד וברחמים ובמהרה,  אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
פוסטים נוספים