מתי לסיים קשר?

איילה שטרן • 27 בינואר 2025

מתי הזמן הנכון לחתוך קשר זוגי – לפני שזה מגיע לחופה?


כולנו נכנסים לקשר זוגי מתוך תקווה ואמונה שזה זה.

אנחנו מדמיינים עתיד משותף, יציבות ואהבה שמחזיקה לאורך זמן. 

אבל לפעמים בתוך הקשר מופיעים סימנים שחשוב לשים לב אליהם – 

סימנים שיכולים להעיד שהקשר הזה לא מתאים באמת.

אז איך תדעו מתי כדאי לעצור, גם אם זה קשה?


תחושת חוסר נוחות מתמשכת - 

תחושת חוסר נוחות בקשר היא כמו "רעש רקע" בלתי פוסק.

אתם מרגישים שאתם "הולכים על ביצים", 

חוששים להביע את דעתכם כדי לא לעורר כעס או ויכוח.

במקום להיות עצמכם, אתם מנסים להתאים את עצמכם 

לסטנדרטים או לציפיות של הצד השני, 

גם אם זה לא מי שאתם באמת.

בכל פעם שאתם חושבים על הקשר, 

עולה בכם ספק או מועקה שאתם לא מצליחים להתעלם ממנה.


תחושות כאלה הן נורה אדומה, 

כי הן מעידות על כך שאולי הקשר לא מבוסס על חיבור עמוק ואמיתי.


פערים בערכים - 

ערכים משותפים הם הבסיס לקשר יציב ובריא.

אם החלומות שלכם לעתיד שונים לחלוטין (לא רק קצת...), 

כמו בנוגע למשפחה, קריירה או אורח חיים, 

זה עלול להוביל לקונפליקטים בהמשך.

אם יש ביניכם פערים משמעותיים (לא הבדלים קלים) 

בגישה לאמונה, כסף או שאיפות, ייתכן שיהיה קשה לגשר עליהם.


חוסר רצון לוויתורים הדדיים - 

מערכת יחסים טובה היא דרך דו-כיוונית.

אם אתם מרגישים שאתם כל הזמן אלה שמוותרים, 

מתאימים את עצמכם, או משקיעים – וזה לא הדדי, 

זה סימן שמשהו לא מאוזן בקשר.


דיבור פוגעני - 

דיבור פוגעני לא תמיד מתבטא בצעקות או קללות, 

ולעיתים הוא מתוחכם יותר:

זלזול עקבי: "אתה מגזים, אין לך מושג".

ביקורת בלתי פוסקת: "למה את תמיד עושה את זה ככה?"

הקטנת הצלחות או חלומות: 

"זה לא כזה מרשים, אל תעוף על עצמך."

מניפולציות רגשיות: לגרום לכם להרגיש אשמים: 

"אם היית באמת אוהבת אותי, היית משתנה בשבילי."


תחושת בדידות בקשר - 

אחת התחושות הקשות ביותר היא להרגיש לבד בתוך מערכת יחסים:

אתם נמצאים ליד הצד השני פיזית, אבל מרגישים שאין חיבור רגשי.

ברגעים קשים אתם לא מרגישים תמיכה אלא תחושת ריחוק, 

כאילו הרגשות שלכם לא נראים או לא נשמעים.

השיחות ביניכם שטחיות, 

ואתם לא מרגישים שאתם יכולים לשתף באמת.

במקום לפנות לצד השני 

אתם מוצאים את עצמכם משתפים אחרים, 

כי כבר אין ציפייה לתגובה אמפתית מבן או בת הזוג.


חוסר אחריות או כנות - 

בן או בת הזוג לא מוכנים לקחת אחריות על חייהם: 

למשל, לא עובדים באופן יציב, מסרבים לספר במה הם עובדים 

או כמה הם משתכרים ומשאירים את הכול סודי או מעורפל.

יש תחושה של אי-כנות בנוגע לעבר, להווה או לתוכניות לעתיד.


אז איך יודעים אם לחתוך או לנסות לשפר?

לא תמיד צריך מיד לחתוך! 

לפעמים, תחושות הקושי בקשר נובעות מבעיות שניתנות לפתרון. 

באמצעות אבחון נכון של הסיבות לקושי, 

תקשורת מדויקת והכוונה נכונה 

אפשר לפעמים ליצור שינוי ולשפר את הקשר משמעותית.


אבל יש גם מקרים שבהם אחרי בחינה מעמיקה מבינים שאין דרך לשפר. 

במצב כזה נדרש אומץ לבחור לסיים את הקשר, 

ולהעניק לעצמכם הזדמנות למצוא קשר שמתאים לכם באמת.


כדאי לזכור:

לחתוך קשר לא בריא לפני החתונה זה לא כישלון. 

זה אומץ לבחור בטוב יותר עבורכם.

קשר זוגי מוצלח מבוסס על ביטחון, תמיכה ואהבה הדדית. 

אם אתם לא רואים את זה בקשר הנוכחי, מגיע לכם יותר.


אני כאן כדי לעזור לכם להבין מה נכון עבורכם!

כמאמנת לזוגיות, אני מלווה אנשים בדרכם 

למצוא את הקשר שמתאים להם באמת. 

לא פעם בקליניקה הגיעו אנשים למסקנה 

שהקשר שהם נמצאים בו לא מתאים בשבילם, 

ובאומץ רב נפרדו, והרגישו שעשו את הדבר הנכון. 


ולא פעם גילו שקשיים שהיו בקשר 

מצאו את הדרך לפתרון על ידי אבחון נכון ותקשורת נכונה. 

וגם זו היתה החלטה נהדרת עבורם. 


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה,

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855




מאת איילה שטרן 18 במאי 2026
די! כמה חיפושים? אני מחכה שייגמרו כבר הדייטים המתישים האלה. ושאמצא את האחד. כמה זמן אפשר לחכות לו? די כבר עם השעבוד הזה, מרביצים לנו כל הזמן! אני מת לצאת ממצרים כבר, איפה הגואל שהבטיחו לנו? שיבוא ויוציא אותנו מכאן! ואז זה מגיע. יוצאים ממצרים, המצרים מתים, יש חופש. זהו. ו... אנחנו במדבר. לאן הולכים? הנה, התחתנו! אנחנו ביחד, מצאנו זה את זו. אין דייטים, אין לחץ, הכל רגוע. עוברים כמה חודשים, ו...? נפתרו כל הבעיות שבחיים? אין יותר מתח משום דבר אחר? תופעה מוכרת. אנחנו מייחלים לחופש, למנוחה ולנחלה. אבל... לא באמת מגיעים לשמחה מלאה כשקבלנו חופש. למה? כי חופש הוא שלילת השעבוד, העדר של משהו רע. אבל זה לא מספיק. צריך לצקת לתוכו רצונות, מטרות, משהו אישי שיבטא אותנו, שימלא אותנו בסיפוק. פגשתי אנשים שמבקשים בכל מאודם בדמעות להתחתן, וחווים כאב גדול של חסר. מתי אסתדר בחיים? אגיע אל הבית? וכשאני שואלת אותם: בשביל מה אתה רוצה להתחתן? למה חשוב לך למצוא חתן? הם מגלים ש...לא ממש ברור להם למה. כי כולם... כי צריך... כי כבר מאוחר... כי זה לא נורמלי להיות לבד. כן, אבל... בשביל מה אתה רוצה? את? מה יקרה שם בזוגיות הזאת? למה אתה כמה, למה את מתגעגעת? מה תעשו שם ביחד? במה תמלאו את ימיכם? ולמה חשוב לכם שזה יהיה בזוג, הרי הרבה דברים שאתם מתכננים לעתידכם, אפשר לעשות גם לבד? וכאן מתחיל הבירור. פתאום בונים חזון, בונים רצון!!! והעיניים נדלקות. כשברור להם למה הזוגיות חשובה להם... הם יותר ממוקדים במטרתם ומגיעים אליה יותר מהר. כך... יצאנו ממצרים. אין שעבוד, אבל גם אין מטרה לעתיד. עד שהגיע מתן תורה, וייסד אותנו כעם עם חזון, עם רצון, עם ייעוד, עם מטרות. משהו שממלא אותנו בהבנה בשביל מה בכלל יצאנו לחירות, מה מטרתנו בעולמנו, וכמה יהיה לנו טוב למלא אותה, ולא נפר אותה גם כשיהיו קשיים בדרכנו. אני מזמינה אתכם לשאול את עצמכם מה יהיו הערכים המשותפים שלכם כזוג, אילו תכנים וחוויות אתם רוצים לצקת לזוגיות שתגיע אליכם בקרוב? למה עבורכם יותר טוב ביחד מאשר לחוד? ואז... להסניף את התחושה המשכרת, הממלאת, המאושרת של שליחות וייעוד, של ביחד, של ברית שהיא חזקה יותר מכל נחשולי החיים. תשמרו את התחושה הזאת בלב חזק חזק, כדי שתוכלו באמצעותה לאתר בקרוב את השותף שלכם לברית הזאת. חג מתן תורה שמח! אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 נכתב בהשראת הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ בספרו "חיי שנה".
מאת איילה שטרן 4 במאי 2026
אני מאד אוהבת את השיר הזה. ופתאום גם הרגשתי שאני מבינה את המילים, שהן מדברות אלי את מה שהרבה מהמתאמנות שלי רוצות לומר. אז הנה מה שהמילים של המשוררת רחל שפירא אמרו לי: למדני את השיר הפשוט של הלחם ופרוס לי חלק משלומך קחני עם אבק היומיום על השכם כשתראני לפניך אני שהנחתי לרגש יחף לרחף כבר יודעת כי התפתלה דרכי ומגובה רב ראשי עכשיו נרכן כבר יודעת כי התפתלה דרכי ובאה עד כאן למדני את השיר הפשוט של הלחם ופרוס לי חלק משלומך קחני עם אבק היומיום על השכם כשתראני לפניך חיי וחייך אורות וצללים מכילים בעיני שבת בעיני חולין לו מחר שלך ייגש אל אתמולי בעיני שבת בעיני חולין שלך ושלי כשהיינו בני עשרה חלמנו על אהבה גדולה, אהבה מלאת רגשות עזים וחזקים, סוחפים ומטלטלים. הרבה מאיתנו נשארו עם החלום הזה, ומחפשים אותו שנים ארוכות. השיר הזה מספר על מישהי, שגם היא חיפשה את אותו חלום, אבל התפתלה דרכה, עברו שנים של חיפוש, והיום, מגובה רב, ממרחק השנים, היא מרכינה את ראשה. לא ממקום של ויתור, השפלה, כניעה, חלילה. אלא כמו שמרכינים ראש בעדינות אל פרח יפה וצבעוני כדי להריח ולהנות מיופיו האצילי. היא אומרת: התפלתה דרכי שנים רבות ובאה עד כאן. וכאן, היום, היא מבקשת אהבה אחרת. אהבה פשוטה, כמו השיר הפשוט של הלחם. כמו היומיום, השגרה. היא מבקשת חום, תמיכה, שותפות גורל, אהבה יציבה וביתית. היא מבקשת שהוא יפרוס לה חלק משלומו, שישתף אותה בדברים שעוברים עליו, ששלומו יהיה שלומה, ושלומה יהיה שלומו. היא מבקשת שאבק היומיום, שהשגרה המבורכת והלא כ"כ מסעירה, תהיה משותפת לשניהם. שהוא יראה אותה לפניו, לנגד עיניו כל יום מחייו, כשותפה שלו, חברת אמת. שהמחר, העתיד שלו, ייגש אל העבר שלה וישתלב עם חוויותיה. שהם יכירו זה את זו מבפנים באמת. כי חיי שניהם מכילים גם אורות וגם צללים, לא הכל נוצץ. יש שבת, יש חולין... יש ימים צבעוניים ויש אפורים. ובכולם – היא רוצה אותו איתה ואותה איתו. באהבה יפה, בזוגיות. בלב אל לב. כבר לאו דווקא ברעש ובצלצולים. אלא בשקט, בנחת, בחיבור אמיתי ועמוק. איזה יופי. אני כ"כ מתרגשת מזה. אולי התנפץ חלום ישן, אבל נבנה בה חלום חדש, הרבה יותר מרגש ועמוק מקודמו. אילה שטרן – מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 אם אהבתם, סמנו לייק ושתפו, זה ישמח אותי. :) ואם אתם רוצים לבדוק איך אתם יכולים להתקדם לחתונה שלכם ביחד איתי, בואו לשיחת היכרות במתנה. הקישו כאן: https://did.li/pcMCN ה
פוסטים נוספים