איך לא לטעות שוב?

איילה שטרן • 16 בפברואר 2025

איך להימנע מלטעות שוב?

האם אתם מוצאים את עצמכם שוב ושוב בקשרים שלא מתאימים לכם? 

מוצאים את עצמכם שואלים: למה אנחנו תמיד נמשכים לאנשים הלא נכונים?

איך שוב מצאנו את עצמנו במערכת יחסים שלא מקדמת אותנו לשום מקום?

האמת היא שלכולנו יש דפוסים לא מודעים 

שמושכים אותנו לאותם סוגי קשרים שוב ושוב. 

אבל החדשות הטובות הן שברגע שמזהים את הדפוסים – 

אפשר לשנות אותם!

למה הכוונה דפוסים לא מודעים? 

הנה כמה דוגמאות שפגשתי בשנות העבודה המרתקות שלי עם מחפשי זוגיות. 

אני לא יכולה לחשוף פרטים כמובן, 

אז אשתף בראשי פרקים במקרים ובמסקנות.

*אתם נמשכים לאנשים "שקשה להשיג"


אתם מרגישים שהקשרים הכי מרגשים אתכם 

הם עם אנשים שלא באמת זמינים רגשית – 

כאלה ששולחים מסרים מבלבלים, 

מתרחקים כשנהיה קרוב מדי, או שצריך "לרדוף אחריהם".

הסיבות האפשריות מאחורי זה: 


אולי למדתם בילדות שאהבה היא משהו שצריך "להרוויח", 

או שאתם חוששים כרגע עדיין מקשר עמוק 

ולכן בוחרים בלי לשים לב באנשים שלא יכולים לתת לכם את זה.


*אתם תמיד ה"מטפלים" בקשר

אתם מוצאים את עצמכם בזוגיות עם בני או בנות זוג 

שצריכים שיצילו אותם – יש להם קשיים רגשיים, 

חוסר יציבות כלכלית, או בעיות אחרות, 

ואתם מרגישים שהאחריות על הקשר נופלת עליכם.

הסיבות האפשריות מאחורי זה: 


אולי אתם מאמינים שאם תהיו "בלתי ניתנים להחלפה", לא יוותרו עליכם. 

או שאתם מרגישים שהערך שלכם בקשר נמדד ביכולת שלכם לעזור ולתמוך.

* קשרים שמתחילים חזק – אבל נעלמים מהר

אתם פוגשים מישהו או מישהי חדשה, 

יש כימיה מטורפת, התחלה סוערת… 

ואז אחרי כמה שבועות הם מתרחקים, 

ואתם נשארים מבולבלים. 

וזה קרה לכם יותר מפעם אחת(!)

הסיבות האפשריות מאחורי זה: 


ייתכן שאתם מבלבלים התרגשות ראשונית עם חיבור אמיתי, 

או שהחשש שלכם כרגע מאינטימיות 

גורם לכם לבחור אנשים שלא באמת מחפשים קשר יציב.

* אתם מתפשרים – ואז מתוסכלים

אתם יודעים מה אתם מחפשים, 

אבל בכל פעם מתפשרים על קשר שלא לגמרי מתאים לכם, 

מתוך פחד להישאר לבד. 

בהתחלה זה נראה "בסדר", 

אבל עם הזמן אתם מרגישים חוסר סיפוק או חוסר התאמה.

ולא מדובר על מצב שבו התפשרתם על משהו צדדי בקשר 

(כמו פרטים חיצוניים על האדם שאתם איתו)

אלא על צרכים עמוקים בקשר, כמו הבנה, הערכה, תקשורת.

הסיבות האפשריות מאחורי זה: 


אולי אתם לא באמת מאמינים שמגיע לכם קשר טוב יותר, 

או שאתם מפחדים שאם תציבו סטנדרטים גבוהים, 

אף אחד לא יתאים לכם.

* חוסר אמון – תמיד מחכים שהשני יאכזב

אתם נכנסים לזוגיות, אבל כל הזמן חוששים שמשהו ייהרס – 

אולי הצד השני ישקר, יבגוד, או פשוט ייעלם. 

אתם בודקים, מנתחים, חושדים, 

וכמעט תמיד מוצאים "הוכחות" שמשהו לא בסדר.

הסיבות האפשריות מאחורי זה: 


יכול להיות שהייתם בעבר בקשרים לא בטוחים, 

או שיש לכם אמונה בסיסית שאי אפשר לסמוך באמת על בני או בנות זוג.

מזדהים עם אחד הדפוסים האלה? 


החדשות הטובות הן: 

כדי לשבור את הדפוס, השלב הראשון הוא לזהות אותו. 

ברגע שאתם מבינים את הדפוס שלכם, 

אתם לא חייבים להמשיך לעשות את אותן טעויות.

אתם יכולים להתחיל לבחור אחרת – ולבנות זוגיות שמתאימה לכם באמת.

איזה דפוס אתם מזהים אצלכם? כתבו לי בתגובות.


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, 

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855


מאת איילה שטרן 8 בדצמבר 2025
המשפט ה זה  תפס אותי, וממש פתח לי את הלב: "תאמין שהגעת אל העולם כדי למלא חסר של אחר". זה משפט שיכול קצת להרגיש חוסם. באתי כדי לשרת אחרים? באתי בשבילם ולא בשבילי? אבל אותי זה דווקא פותח. כי הוא לא בא מתוך התנשאות ולא מתוך ביטול של עצמי או של השני, אלא מתוך ראייה שכל אחד נברא עם מתנות שמישהו אחר לא יכול להעניק בדיוק באותה צורה. בזוגיות מגלים את זה ברגעים הכי קטנים: אחד מאיר הומור בזמן שהשני נלחץ, אחד זוכר סדר ודיוק כשהשני נוטה להתפזר. זה לא "לתקן" — אלא להשלים. לא לבטל את החסר — אלא למלא אותו בטוב. פעם שמעתי בחורה שאמרה: "איזה מזל שמצאתי את בעלי, כי הוא לא היה מסתדר עם מישהי אחרת". זה כ"כ נגע לליבי! האינסטינקט שלי היה לצחוק צחוק חמוד ולשאול אותה: "אבל איפה את בתמונה? :) אם את זו שמצאה אותו, ואיזה מזל, אז במה הוא ממלא אותך? לא במה את ממלאה אותו". אבל זו לא היתה החשיבה שלה (לפחות לא באותו הרגע). באותו רגע, בלי לשים לב אפילו, היא חשפה את זה שבשבילה להיות האשה הנכונה בשבילו, זה התענוג והאושר. כשמסתכלים כך (לפחות בחלק מהזמן), כל מחלוקת קטנה מקבלת פרספקטיבה אחרת: אולי דווקא כאן מתגלה המקום שבו נבראנו לתת משהו שהצד השני זקוק לו. וזו כבר התחלה של בית בנוי באהבה. המון אהבה ושמחות! אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
מאת איילה שטרן 24 בנובמבר 2025
זה לא סוד שהרבה אנשים מתקשים למצוא בן זוג בגלל "מה יגידו". כלומר, הם מחפשים בן זוג שיהיה תואם דברים מסוימים שגדלו עליהם, שמצופה מהם, או אפילו שהם רק חושבים שמצופה מהם, למרות שבעומק ליבם הם בכלל צריכים ומשתוקקים למשהו אחר. זה קונפליקט שהוא הרבה פעמים לא מודע בכלל. הם בטוחים שמה שמה שמצופה מהם זה גם מה שהם רוצים. רק בשיחות עומק עם המאמנת מתגלה הפער. לפעמים זה מתגלה כשהם יוצאים עם מי שממש עונה לציפיות של כולם, אבל לא טוב להם איתו. והם לא מבינים למה. לפעמים זה מאד מאד מודע. הם יודעים היטב: אני רוצה איקס, אבל אין סיכוי שאצליח להביא אותו הביתה/לחברים/לחבר'ה מהעבודה. זה כ"כ כואב. אבל זה פתיר. באמת שכן. שאלתם את עצמכם פעם מה זה הביטוי הזה "לכרות ברית"? הרי ברית זה חיבור, וכריתה זה ניתוק !! אז כנראה שכדי להצמיח בתוכנו דברים, אנחנו צריכים לכרות אותם ממה שלמדנו בעבר. אנחנו חיים בבית שלנו. וההורים וכל המבוגרים המשמעותיים של חיינו (כולל המדיה אגב) מציעים לנו סלסלה על השולחן עם כל מיני פירות. אנחנו בטבעיות בוחרים מתוכם את הפירות שאנחנו אוהבים, ומשאירים בסלסלה את אלה שלא. בסלסלת הערכים שגדלנו עליה - יש: תורה, קשר לה', תקשורת בינאישית, סדר וניקיון, זרימה או אחריות, מעמד, מקומו של הכסף, חשיבות המראה החיצוני בחיים, עדות, סטיגמות, לימודים... איך נדע אם הערכים שבסלסלה הם באמת שלנו או שאנחנו "מחויבים" לקחת אותם איתנו כי גדלנו עליהם? צריך לכרות. לנתק. לדמיין רגע: אם אני חיה לבד לבד לבד, רק אני והאיש שלי. מה חשוב לי ורק לי שיהיה בו? אני מאמינה שהמעמד היוקרתי של המקצוע שלו יהפוך אותו לבעל טוב יותר? או שאמא שלי למשל מאמינה בזה ואני ממש לא? אם אמא לא בעניינים בכלל... לי עצמי זה יהיה חסר? אם כן - איזה יופי! הנה ערך שלקחתי לבדי בעצמי מסלסלת הערכים שהיתה על השולחן בבית, ואני אוהבת אותו ובוחרת בו, בערך הזה. ואם לא - זה ערך שלא לקחתי. זו הבננה עם ה"חום" שאמא תמיד אמרה "זה רק דבש, למה את לא אוכלת את החום?" ואני אף פעם לא רציתי לאכול כי זה הגעיל אותי בכלל. אני לא צריכה את זה בבן הזוג שלי. זה לא מעניין אותי. זה מעניין את אבא ואמא (החברות באולפנה/ החבר'ה בעבודה). ואני אחיה עם האיש ולא הם. אז כדי להתחבר לערכים שלי, אני צריכה רגע לנתק. לכרות את ה"מה הם חושבים". ואז אני יכולה ליצור ברית עם מישהו שבאמת באמת אני רוצה. ומה עם כולם? הם יסתדרו. אולי ינועו באי נוחות כמה זמן, אבל כשיראו כמה טוב לנו, הם יידבקו באושר שלנו. בהצלחה ענקית! אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 
פוסטים נוספים