למה הפרח פורח?
למה הפרח פורח?
כי הוא חושב שהוא משהו מיוחד? לא, יש מיליון סוגי פרחים.
אולי הסוג שלו הוא משהו אחר משאר הסוגים?
ודאי, אבל גם מהסוג שלו יש המוני פרטים.
בגלל שהוא רוצה למשוך אליו פרפרים וחרקים?
אולי, אבל יש הרי המון פרחים יפים. כולם מקסימים, צבעוניים וריחניים.
מה נותן לו את הכח להאמין שדווקא אליו יבואו?
נכון, כל פרח הוא שונה גם בין שאר בני סוגו,
אבל מי אמר שיראו אותו? שיריחו דווקא את ריחו המיוחד?
הוא עלול להשאר לבד, לא בולט בשטח, ללא שום אורח.
אז למה הוא ממשיך לפרוח?
כי הוא לא יכול אחרת.
הוא פרח.
הוא נברא להאיר לעולם.
הוא בכל זאת ייחודי בין כולם,
גם אם לא ערך מחקר מקיף והשווה בינו לבין האחרים,
לגלות מה ייחודיותו המדוייקת.
הוא מרגיש בתוך תוכו את שליחותו, את ייעודו.
לפרוח, לשמח, להפיץ ריח טוב וצבע יפהפה,
לעשות את זה הכי טוב שהוא יכול בתוך מקהלת הצמחיה שסביבו.
להיות חלק בתוך הדבר הגדול,
בהרמוניה הכללית, החלק שהוא יודע לתת.
הוא מרגיש בפנימיותו שזה רצון השם,
שייתן, שיפרח, שיעשה טוב. ואם זה רצון השם אז זהו גם רצונו.
והנה, עובדה, החרקים מגיעים אליו,
נהנים מאבקתו, נתרמים, מודים לו,
גם אנו נהנים ממנו כ"כ, והוא שמח בשליחותו.
כך, בפשטות, בענוה.
כמה מקסים.
וגם אנחנו כאלה...
