כלי עוצמתי למיגנוט אהבה לשנה החדשה!

איילה שטרן • 29 באוגוסט 2025

ראש השנה יכול לתת לנו בוסט מטורף של שינוי

והכנה לזוגיות

וחבל לא לנצל את הזמן לפניו.


אז הכלי של היום:

מיגנוט.


ביהדות זה נקרא "דומה מושך דומה"

או בפשטות: "מידה כנגד מידה".

אם אנחנו מרגישים חסר - נמשוך אלינו חוסר.

אם נרגיש מלאות ושפע - נמשוך אלינו שפע.


אז בואו נתחיל להרגיש שפע. איך? לכולנו יש.

אפשר לקחת את זה לכיוון של שפע גשמי:

שפע של בריאות ושפע כלכלי,

ואפשר לקחת את זה לכיוון שפע של אהבה.

אם אנחנו רוצים אהבה -

כדאי לנו להרגיש פנימית כמה אהבה יש לנו כבר עכשיו.


קחו דף ותכתבו לכם תשובות לשאלות הבאות:

כמה שיותר תפרטו, כולל שמות, התרגיל יהיה יותר עוצמתי.


מי האנשים שאתם אוהבים?

(משפחה, חברים, קולגות, אנשי צוות, שכנים, קהילה,

חבר'ה מבית הכנסת, ילדים, מהעבר, מהווה),

ואם המילה "אוהבים" גדולה עליכם - אז:

עם מי כיף לכם להיפגש?

מי מעלה בכם חיוך?

עם מי יש לכם זיכרונות טובים?

עם מי אתם מרגישים בנוח?

מי תומך בכם?

מי מייעץ לכם?

מי עוזר לכם?

מי אוהב אתכם?

מי מעריך אתכם?

מי מבקש מכם עזרה, תמיכה, ייעוץ, הקשבה?

מי רואה בכם כתובת?


תרשמו גם דברים שאתם אוהבים:

חפצים שעושים לכם טוב,

שירים שעושים לכם שמח או מרגש,

בגדים שנוחים לכם ואתם אוהבים איך שאתם נראים איתם,

ספרים, סרטים, המצעים האהובים עליכם,

חיות מחמד, (שזה ממש לא חפץ!!)

הסלולרי, הרכב, התיק הספציפי שלכם,

הכורסה שאתם אוהבים,

נופים שמרחיבים את הלב, טיולים,

האוכל שאתם אוהבים, המסעדה שכיף לכם ללכת אליה...

הלב שלכם מלא אהבה גם לדברים כאלה.


וואו, כמה אתם שופעים ומשופעים באהבה.

תענוג!

את כל אלה תכתבו, תלטפו במבט,

תוקירו, תעריכו, ותגידו תודה!

תראו כמה אהבה יש בחייכם!

את כל האהבה הזאת -

שלח אליכם הבורא, והוא בעצם רצה לומר:

אני אוהב אתכם!

אז שלחתי לכם אנשים ודברים שיראו לכם את זה.

ויש בתוככם כל כך הרבה אהבה

שאני נתתי בליבכם,

ושלחתי לכם אנשים שאתם מראים להם את האהבה הזאת.

אתם תסתובבו בעולם מרגישים עמוקות את האהבה הזאת.

ועכשיו - הדומה ימשוך דומה.


רק ניאונס חשוב:

"כל שנה שהיא ענייה בתחילתה, היא עשירה בסופה".

כלומר, כשאנחנו באים בראש השנה לבקש מהקב"ה שפע,

אנחנו לא באים בהרגשה שיש לנו כבר הכל,

וזה "בכיס שלנו", (חלילה בגאווה),

אלא כמו עניים בפתח.

כלומר, אין לנו כלום משל עצמנו.

הכל ממנו.

ואנחנו מבקשים לזכות בהכל שוב מחדש,

מתנת חינם ממנו.

ו... מאותו טוב שהוא נתן לנו בחינם עד כה -

אנחנו מבקשים עוד ועוד.

כי דומה מושך דומה.

כשאנחנו בבקשה מתוך הודיה -

הקב"ה מעניק לנו עוד ועוד.


בהשראת הרבנית חוה שמילוביץ'.


מעניין אותי שתשתפו אותי אם עשיתם את התרגיל,

ואיך הרגשתם.

אה, וקריטי שתשתפו אחרים, שגם הם יזכו באהבה השנה!

בהצלחה רבה!


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה,

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855



מאת איילה שטרן 8 בדצמבר 2025
המשפט ה זה  תפס אותי, וממש פתח לי את הלב: "תאמין שהגעת אל העולם כדי למלא חסר של אחר". זה משפט שיכול קצת להרגיש חוסם. באתי כדי לשרת אחרים? באתי בשבילם ולא בשבילי? אבל אותי זה דווקא פותח. כי הוא לא בא מתוך התנשאות ולא מתוך ביטול של עצמי או של השני, אלא מתוך ראייה שכל אחד נברא עם מתנות שמישהו אחר לא יכול להעניק בדיוק באותה צורה. בזוגיות מגלים את זה ברגעים הכי קטנים: אחד מאיר הומור בזמן שהשני נלחץ, אחד זוכר סדר ודיוק כשהשני נוטה להתפזר. זה לא "לתקן" — אלא להשלים. לא לבטל את החסר — אלא למלא אותו בטוב. פעם שמעתי בחורה שאמרה: "איזה מזל שמצאתי את בעלי, כי הוא לא היה מסתדר עם מישהי אחרת". זה כ"כ נגע לליבי! האינסטינקט שלי היה לצחוק צחוק חמוד ולשאול אותה: "אבל איפה את בתמונה? :) אם את זו שמצאה אותו, ואיזה מזל, אז במה הוא ממלא אותך? לא במה את ממלאה אותו". אבל זו לא היתה החשיבה שלה (לפחות לא באותו הרגע). באותו רגע, בלי לשים לב אפילו, היא חשפה את זה שבשבילה להיות האשה הנכונה בשבילו, זה התענוג והאושר. כשמסתכלים כך (לפחות בחלק מהזמן), כל מחלוקת קטנה מקבלת פרספקטיבה אחרת: אולי דווקא כאן מתגלה המקום שבו נבראנו לתת משהו שהצד השני זקוק לו. וזו כבר התחלה של בית בנוי באהבה. המון אהבה ושמחות! אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
מאת איילה שטרן 24 בנובמבר 2025
זה לא סוד שהרבה אנשים מתקשים למצוא בן זוג בגלל "מה יגידו". כלומר, הם מחפשים בן זוג שיהיה תואם דברים מסוימים שגדלו עליהם, שמצופה מהם, או אפילו שהם רק חושבים שמצופה מהם, למרות שבעומק ליבם הם בכלל צריכים ומשתוקקים למשהו אחר. זה קונפליקט שהוא הרבה פעמים לא מודע בכלל. הם בטוחים שמה שמה שמצופה מהם זה גם מה שהם רוצים. רק בשיחות עומק עם המאמנת מתגלה הפער. לפעמים זה מתגלה כשהם יוצאים עם מי שממש עונה לציפיות של כולם, אבל לא טוב להם איתו. והם לא מבינים למה. לפעמים זה מאד מאד מודע. הם יודעים היטב: אני רוצה איקס, אבל אין סיכוי שאצליח להביא אותו הביתה/לחברים/לחבר'ה מהעבודה. זה כ"כ כואב. אבל זה פתיר. באמת שכן. שאלתם את עצמכם פעם מה זה הביטוי הזה "לכרות ברית"? הרי ברית זה חיבור, וכריתה זה ניתוק !! אז כנראה שכדי להצמיח בתוכנו דברים, אנחנו צריכים לכרות אותם ממה שלמדנו בעבר. אנחנו חיים בבית שלנו. וההורים וכל המבוגרים המשמעותיים של חיינו (כולל המדיה אגב) מציעים לנו סלסלה על השולחן עם כל מיני פירות. אנחנו בטבעיות בוחרים מתוכם את הפירות שאנחנו אוהבים, ומשאירים בסלסלה את אלה שלא. בסלסלת הערכים שגדלנו עליה - יש: תורה, קשר לה', תקשורת בינאישית, סדר וניקיון, זרימה או אחריות, מעמד, מקומו של הכסף, חשיבות המראה החיצוני בחיים, עדות, סטיגמות, לימודים... איך נדע אם הערכים שבסלסלה הם באמת שלנו או שאנחנו "מחויבים" לקחת אותם איתנו כי גדלנו עליהם? צריך לכרות. לנתק. לדמיין רגע: אם אני חיה לבד לבד לבד, רק אני והאיש שלי. מה חשוב לי ורק לי שיהיה בו? אני מאמינה שהמעמד היוקרתי של המקצוע שלו יהפוך אותו לבעל טוב יותר? או שאמא שלי למשל מאמינה בזה ואני ממש לא? אם אמא לא בעניינים בכלל... לי עצמי זה יהיה חסר? אם כן - איזה יופי! הנה ערך שלקחתי לבדי בעצמי מסלסלת הערכים שהיתה על השולחן בבית, ואני אוהבת אותו ובוחרת בו, בערך הזה. ואם לא - זה ערך שלא לקחתי. זו הבננה עם ה"חום" שאמא תמיד אמרה "זה רק דבש, למה את לא אוכלת את החום?" ואני אף פעם לא רציתי לאכול כי זה הגעיל אותי בכלל. אני לא צריכה את זה בבן הזוג שלי. זה לא מעניין אותי. זה מעניין את אבא ואמא (החברות באולפנה/ החבר'ה בעבודה). ואני אחיה עם האיש ולא הם. אז כדי להתחבר לערכים שלי, אני צריכה רגע לנתק. לכרות את ה"מה הם חושבים". ואז אני יכולה ליצור ברית עם מישהו שבאמת באמת אני רוצה. ומה עם כולם? הם יסתדרו. אולי ינועו באי נוחות כמה זמן, אבל כשיראו כמה טוב לנו, הם יידבקו באושר שלנו. בהצלחה ענקית! אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 
פוסטים נוספים