משהו בו לא נראה לי... האם זה סימן לעצור?
"משהו בו לא מסתדר לי..."
כמעט כל מי שיוצא לדייטים מכיר את הרגע הזה.
לפעמים יש איזו אי נוחות קטנה.
ולפעמים עולה ממש קול פנימי חזק שאומר: "יש כאן משהו לא טוב..."
ואז מתחיל הוויכוח.
"אולי זו האינטואיציה שלי?"
"אולי זו רק חרדה?"
"אולי אני סתם מחפשת בעיות?"
"אולי אני מתעלמת ממשהו חשוב?"
האמת היא שאני לא בטוחה שזו השאלה הנכונה.
כי באותו רגע, בדרך כלל, אי אפשר לדעת בוודאות אם זו אינטואיציה, פחד, ניסיון חיים, או משהו אחר.
אז במקום לשאול:
"האם התחושה שלי נכונה?"
אני מעדיפה לשאול:
"מה נכון לעשות עם התחושה הזאת?"
אז מה באמת כדאי לעשות?
קודם כול, לא להתעלם ממנה.
אם עלתה בכם תחושה, כנראה יש לה סיבה. אולי קלטתם משהו אמיתי. אולי זו חוויה מהעבר שמתעוררת. ואולי משהו אחר.
אבל מצד שני, גם לא לתת לתחושה לפסוק את פסק הדין.
תחושת בטן היא התחלה של בירור, לא סוף פסוק ולא גזר דין.
אפשר לעצור לרגע ולשאול את עצמנו:
מה בדיוק גרם לי להרגיש כך?
האם קרה משהו ממשי בדייט?
האם אני מזהה דפוס שחוזר על עצמו?
או שאולי עדיין אין לי מספיק מידע?
ולפעמים, דווקא המשפט האחרון הוא הנכון ביותר:
"עדיין אין לי מספיק מידע".
זה לא אומר להתעלם מהתחושה.
זה לא אומר להמשיך בקשר בכל מחיר.
זה רק אומר שלא חייבים להכריע הכול אחרי פגישה אחת או שתיים.
אפשר להמשיך להכיר, להתבונן, לשאול, ולתת למציאות להתגלות.
אפשר אולי לתת משל: תחושת בטן היא כמו נורה שנדלקת בלוח המחוונים של הרכב.
לא מתעלמים ממנה.
אבל גם לא מחליפים רכב רק כי נדלקה נורה.
עוצרים, בודקים, אוספים עוד מידע, ורק אחר כך מחליטים.
דווקא כשאנחנו מפסיקים לרדוף אחרי ודאות מיידית, הרבה יותר קל לראות את האדם שמולנו כפי שהוא באמת.
אז בפעם הבאה שעולה בכם תחושת בטן,
אל תשאלו מיד: "האם היא צודקת?"
שאלו את עצמכם:
- מה בדיוק הרגשתי?
- מה במציאות גרם לי להרגיש כך?
- האם אני כבר יודע מספיק כדי להחליט, או שכדאי להמשיך להכיר?
אם ההתלבטויות האלה חוזרות אצלכם שוב ושוב, לא חייבים להתמודד איתן לבד.
בתהליך אישי נלמד להבחין בין פחד לבין מציאות, כדי לקבל החלטות רגועות ומדויקות יותר.
בואו נבדוק ביחד אם תהליך אישי מתאים לכם. בשיחת מתנה.
כאן.
יכול לעניין אתכם גם:
האם הוא מתאים לי?
אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
