לא עושים דברים שתכננתם? תראו מה עושים!

איילה שטרן • 23 בדצמבר 2024

-תכננתי השבוע לקנות משקל, 

כדי להישקל לפני שאני מתחילה תהליך הרזיה, 

פשוט לא הגעתי לזה. 


-תכננתי לקרוא כל לילה את המשפטים המעצימים 

שיביאו לשינוי שלי, אבל זה התמוסס איכשהו. 


-תכננתי לכתוב כל ערב הודיה אחת על היום שעבר 

כדי לפתח בי את מידת השמחה, אבל זה לא קרה. 


מכירים את התסכול? אוף, איך זה מעצבן. 

אנחנו כ"כ רוצים להצליח, מקבלים על עצמנו משהו, 

ו... לא מבצעים. 

ואז מגיעים רגשות האשמה, ובכלל... חגיגה!


איך פותרים את זה? 

אל תדאגו! יש פתרון, והוא לא כ"כ מסובך! הוא אפילו פשוט. 


קודם כל את רגשות האשמה אנחנו זורקים 

לפח המעוטר הקרוב למקום מגורינו. 

(מה נעשה עם אשמה בדיוק? איך זה יקדם אותנו?)


ונבין...

כשאנחנו לא מבצעים משימה, יש לזה 2 סיבות עיקריות:

טכנית, ו... רגשית. 


הטכנית היא הכי חמודה. 

היא נובעת פשוט מכך ש - או ששכחנו מזה! 

או - שלא קבענו לזה זמן מוגדר ביומן. 

אמרנו בכללי שמתכננים לבצע, 

אבל לא בדקנו באמת מה הזמן הנכון לנו, מראש. 


פתרונות:

א. כדי לא לשכוח - תזכורת בסלולרי 

(פלוס תזכורת לשעה אח"כ, כדי שאם יצוץ משהו באותה שעה, 

אז גם אח"כ נוכל לזכור לבצע). 

תליית פתק במקום גלוי שיזכיר לנו. 

למשל אם מתכננים לקרוא בלילה - 

אז ממש להדביק על מנורת הלילה שליד המיטה, אין מצב לפספס. 


ב. כדי לוודא שהדבר מתבצע - לקבוע זמן ספציפי. 

מתי אני הולכת לקנות משקל? באיזה יום? באיזו שעה? 

מה יכול למנוע את זה? איך אתגבר על המניעה הזאת? 

(כולל תזכורות, פתקים וכו')

ואם בסוף לא אוכל ביום שקבעתי - 

מהי תכנית ב'? מתי המועד הבא שאני קובעת לי? 


לקבוע ממש במסמרות ולהזכיר לעצמנו: 

כשאני אומר שאני עושה, אני עושה! 

זה נקרא "אינטגריטי = יושרה". 

זה נותן תחושת ביטחון, עוצמה וכבוד עצמי 

וממש כיף להחליט ולבצע. 


ואם כל אלה נעשו ובכל זאת לא ביצענו - 

כנראה יושבת שם סיבה רגשית. 

איזשהו קושי רגשי שלא היינו מודעים אליו. 

אולי פחד להיכשל? פחד להצליח אפילו? 

אולי מחשבה סמויה ש"מה באמת, כזאת פעולה יכולה באמת לעזור לי? 

זה ייקח שנה עד שיהיה לזה אפקט אמיתי"... 

וכאן כבר כדאי לנו להיכנס לעומק האמונות ולאתגר אותן. 

לעשות את זה עם הקב"ה (בשיחת התבודדות נהדרת), 

עם חבר או איש מקצוע.


אבל לא לשכוח - תמיד אפשר להצליח! אפשר להתמיד ולנצח!!

ראיתי את זה אינספור פעמים אצלי ואצל אנשים - וגם אתם יכולים. 

איזה כיף זה לכבוש הרגל חדש ולראות את עצמנו מתפתחים. 

זה פשוט התענוג והסיפוק הכי גדולים. 


לכו על זה!


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, 

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855



מאת איילה שטרן 26 במרץ 2025
לא אשכח את זה. הם יצאו כבר שנה, ולא היה ברור מה, אבל הקשר לא התקדם. הוא מאד אהב אותה, אבל היא היתה ממש מבולבלת. היא הגיעה אלי ודיברנו. נכון, היא רואה בו המון דברים טובים, אבל לא מסוגלת להחליט להתחתן. למה? -אני לא יודעת... -את אוהבת אותו? -אני רואה בו הרבה טוב, לא יודעת להגיד אם אני אוהבת אותו ממש. היו שם הרבה דמעות. -ממה יורדות לך הדמעות? -אני לא יודעת. אולי מהמאמץ להבין את עצמי, למצוא בתוכי את התשובות לשאלות שאת שואלת. איזה קסם של בחורה. עדינה כל כך. עבדנו ביחד על דברים שעדין מפריעים לה בקשר. ראינו איך להביע בפניו את מה שחשוב לה. היא חזרה במפגש הבא שלנו: -הסברתי לו, מקווה שהוא הבין. במפגש שאחרי: -כן, דברנו על הנושא הבא, לא בטוחה שהוא הבין. פתאום נפל לי האסימון: -איך זה שלא ברור לך שהוא הבין? הרי הסברת. מה חסר? -אני לא יודעת. אמרתי לו, אבל אולי הוא לא באמת הבין? -איך תדעי שהוא הבין? שתיקה. -אולי תשאלי אותו? -מה לשאול, אם הוא הבין? הוא אומר שהבין, אבל איך אדע שהוא הבין באמת? הצעתי לה לבקש ממנו בעדינות להגיד במילים שלו את מה שהוא הבין שהיא מבקשת. קוראים לזה שיקוף. זה כלי עוצמתי מאד בתקשורת זוגית. כשהוא יאמר במילים שלו את מה שהוא קלט מהשיחה, היא תדע מה הוא הבין, היא תוכל לדייק אותו אם יש צורך, היא תוכל לשמוע באוזניים שלה איך זה נשמע מהפה שלו ואם זה נוגע בדיוק בנקודה שהיא רצתה להבהיר, אולי בעצם היא תגלה שהיא לא ביטאה נכון את הרצון שלה? הם התחילו ליישם. היא שיתפה את הרצונות שלה, הוא שיקף, היא דייקה, הוא הבין. במקביל לאורך הפגישות שלנו הדמעות, שנבעו ממאמץ שלה להבין את עצמה ולענות לשאלות שלי, התחילו להתמעט. אורך הזמן שבין שאלה שאני שואלת לתשובה שהיא עונה – התקצר. היא למדה להכיר את עצמה טוב יותר, להבין את עצמה, וממילא להסביר את הרצון שלה לבחור שלה, הרבה יותר בקלות. משהו השתחרר. -אני מרגישה שהוא מבין אותי. -ואת גם מבינה את עצמך... 😊 אחרי תקופה ממש קצרה, היא אומרת לי: -אני רוצה להתחתן איתו. חייכתי. -מה הסיבה שבחרת בזה? והיא עונה פשטות: -כי אני אוהבת אותו. 😊 הדרך לאהבה הרבה פעמים עוברת דרך הבנה. של עצמנו, ואחד של השני. חשוב לזהות מה הצורך שלנו בזוגיות, לדבר אותו בצורה ברורה וטובה לשני, ולהרגיש מובנים. זה כ"כ קריטי. זו בעצם הזוגיות. זו האהבה. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
מאת איילה שטרן 23 במרץ 2025
"אני בסדר, אתה בסדר" – אבל מה עם הדייטים שלכם? אם יש משהו שחוזר על עצמו במפגשים שלי עם מחפשי זוגיות, זה הקול הפנימי הזה שאומר: "אולי אני לא מספיק? אולי אני צריך להשתדל יותר? אולי עדיף לשתוק כדי לא להבריח?" ופה בדיוק נכנס הספר "אני בסדר, אתה בסדר" של ד"ר תומאס א האריס. הוא מסביר איך כל אחד מאיתנו מתנהל מתוך שלושה מצבי "אני" פנימיים: הילד – הרגשי, הספונטני, זה שמחפש אישור ונפגע כשלא מקבל אותו. ההורה – זה שמדקלם לנו בראש את כל החוקים והציפיות שלמדנו בילדות. הבוגר – החלק הרגוע וההגיוני שמסוגל לקבל החלטות מתוך בחירה, בלי להיסחף לריצוי או לחשש. המסר המרכזי של הספר הוא סוחף ופשוט מטורף: הרבה אנשים חיים במצב תודעתי של "אני לא בסדר, אתה בסדר", כלומר, מרגישים נחיתות או חוסר ערך מול אחרים. זה מוביל לריצוי, הימנעות מקונפליקטים או חוסר ביטחון עצמי ושאר תענוגות נפלאים כאלה. יש אנשים שחיים מתוך "אני בסדר, אתה לא בסדר", שזה מצב של ביקורתיות, שתלטנות או התנשאות. כשהמטרה היא להגיע לתפיסה של "אני בסדר, אתה בסדר", שבה אנחנו מבינים שלכולם יש ערך, ולומדים לתקשר ממקום בוגר ובריא יותר. וזו - גאולה של ממש. ראיתי את זה קורה בחדר האימון וזה פשוט כיף! כשזה מגיע לחיפוש זוגיות, זה הרי בדיוק ההבדל בין דייט או קשר שבו אתם מתאמצים יותר מדי לרצות את השני ופוחדים לנשום לבין דייט שבו אתם פשוט אתם, בטוחים, אותנטיים, ויודעים שמערכת יחסים בריאה מתחילה מהערכה עצמית בריאה. כמו שאפשר לראות הספר שלי מרוט וישן כל כך... וחשבתי שכבר אי אפשר להשיג אותו בחנויות. מחיפוש קל באינטרנט הבנתי שאפשר ואפשר (ואפילו בגרסה דיגיטלית) אז עופו על זה. וספרו לי כמה נהניתם. אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
פוסטים נוספים