איך היא הלכה איתו ככה?

איילה שטרן • 25 בדצמבר 2024

-תכננתי השבוע לקנות משקל, 

כדי להישקל לפני שאני מתחילה תהליך הרזיה, 

פשוט לא הגעתי לזה. 


-תכננתי לקרוא כל לילה את המשפטים המעצימים 

שיביאו לשינוי שלי, אבל זה התמוסס איכשהו. 


-תכננתי לכתוב כל ערב הודיה אחת על היום שעבר 

כדי לפתח בי את מידת השמחה, אבל זה לא קרה. 


מכירים את התסכול? אוף, איך זה מעצבן. 

אנחנו כ"כ רוצים להצליח, מקבלים על עצמנו משהו, 

ו... לא מבצעים. 

ואז מגיעים רגשות האשמה, ובכלל... חגיגה!


איך פותרים את זה? 

אל תדאגו! יש פתרון, והוא לא כ"כ מסובך! הוא אפילו פשוט. 


קודם כל את רגשות האשמה אנחנו זורקים 

לפח המעוטר הקרוב למקום מגורינו. 

(מה נעשה עם אשמה בדיוק? איך זה יקדם אותנו?)


ונבין...

כשאנחנו לא מבצעים משימה, יש לזה 2 סיבות עיקריות:

טכנית, ו... רגשית. 


הטכנית היא הכי חמודה. 

היא נובעת פשוט מכך ש - או ששכחנו מזה! 

או - שלא קבענו לזה זמן מוגדר ביומן. 

אמרנו בכללי שמתכננים לבצע, 

אבל לא בדקנו באמת מה הזמן הנכון לנו, מראש. 


פתרונות:

א. כדי לא לשכוח - תזכורת בסלולרי 

(פלוס תזכורת לשעה אח"כ, כדי שאם יצוץ משהו באותה שעה, 

אז גם אח"כ נוכל לזכור לבצע). 

תליית פתק במקום גלוי שיזכיר לנו. 

למשל אם מתכננים לקרוא בלילה - 

אז ממש להדביק על מנורת הלילה שליד המיטה, אין מצב לפספס. 


ב. כדי לוודא שהדבר מתבצע - לקבוע זמן ספציפי. 

מתי אני הולכת לקנות משקל? באיזה יום? באיזו שעה? 

מה יכול למנוע את זה? איך אתגבר על המניעה הזאת? 

(כולל תזכורות, פתקים וכו')

ואם בסוף לא אוכל ביום שקבעתי - 

מהי תכנית ב'? מתי המועד הבא שאני קובעת לי? 


לקבוע ממש במסמרות ולהזכיר לעצמנו: 

כשאני אומר שאני עושה, אני עושה! 

זה נקרא "אינטגריטי = יושרה". 

זה נותן תחושת ביטחון, עוצמה וכבוד עצמי 

וממש כיף להחליט ולבצע. 


ואם כל אלה נעשו ובכל זאת לא ביצענו - 

כנראה יושבת שם סיבה רגשית. 

איזשהו קושי רגשי שלא היינו מודעים אליו. 

אולי פחד להיכשל? פחד להצליח אפילו? 

אולי מחשבה סמויה ש"מה באמת, כזאת פעולה יכולה באמת לעזור לי? 

זה ייקח שנה עד שיהיה לזה אפקט אמיתי"... 

וכאן כבר כדאי לנו להיכנס לעומק האמונות ולאתגר אותן. 

לעשות את זה עם הקב"ה (בשיחת התבודדות נהדרת), 

עם חבר או איש מקצוע.


אבל לא לשכוח - תמיד אפשר להצליח! אפשר להתמיד ולנצח!!

ראיתי את זה אינספור פעמים אצלי ואצל אנשים - וגם אתם יכולים. 

איזה כיף זה לכבוש הרגל חדש ולראות את עצמנו מתפתחים. 

זה פשוט התענוג והסיפוק הכי גדולים. 


לכו על זה!


אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, 

ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855



מאת איילה שטרן 8 באוגוסט 2025
לפעמים זה הרעיון היצירתי והקטן הזה שעושה את ההבדל. ט"ו באב. בנות ישראל מחוללות בכרמים. למה זה? אחרי מעשה פילגש בגבעה עם ישראל נשבעו שלא יתנו לבני בנימין מבנותיהם לנשים. אבל... אז עם ישראל קלט: רגע, כמעט נמחה לנו שבט מישראל... מה נעשה? מצד אחד אחים שלנו הם, ואנחנו לא רוצים שייעלמו מעמנו, ומצד שני... השבועה! שבועות לא מפרים... ואז עלה הרעיון המבריק, הכל כך ישראלי הזה, היצירתי, שמצליח בגאונות להתחמק משני הפחים האלה ביחד. לא ניתן להם נשים, אבל אם הם יחטפו להם לבד... לא נעצור בעדם! פתרון יצירתי ומבריק! כמו שעון שבת... כמו פלטה... חשבתם שנשב בחושך כל השבת ונאכל מאכלים קרים? לא עם ישראל. לנו יש ראש מבריק. ומההמצאה הגאונית הזאת (ומעוד סיבות...) נוצר לנו החג היפה הזה כל כך, חג ט"ו באב, חג האהבה והאחדות. ואתם ... בט"ו באב איפה את? אתה? כמה אתם כמהים לאהבה משלכם, וכמה הלב שלי חולם ביחד איתכם. כל שנה ט"ו באב מביא איתו אולי תסכול, ייאוש... עוד שנה לבד עומדת להסתיים לה? וכולם חוגגים אהבה, ואני...? אבל ט"ו באב מביא איתו אולי גם תקווה. גם אני יכולה וגם אני יכול למצוא אהבה, זוגיות, אולי השנה? הרי אף פעם לא מאוחר! אז אני שואלת אתכם: מה הרעיון הגאוני והיצירתי שלכם? תמיד יש אחד כזה, קטן, פצפון, שלא חשבתם עליו, שהוא קל ומתחת לאף. אולי... לפנות שוב לאותו אחד שלפני שבוע פנה אלי ולא שמתי לב? אולי לשדרג בטיפטיפה את הכרטיס שלי? וזה יתפוס פתאום את העין של מישהו שהכי רלוונטי לי? אולי להחליט לפנות גם לכאלה שאין להם תמונה? (איך לא חשבתי על זה? מקסימום נבקש תמונה אחר כך... ואם לא יתאים, לא מתים מזה). אולי אפשר לצאת עם מישהו בגיל קצת שונה ממה שתכננתי? (גם כשהגבר צעיר מהאשה יכולים להיות זוגות מדהימים), מה השבועה שלכם שכבלה והחזיקה אתכם עד היום ואפשר לפתוח אותה ביצירתיות? תחשבו על זה, זה המון פעמים כ"כ פשוט! והאהבה... היא שווה שיפרו בשבילה כמה שבועות. שווה לגמרי! אני מאחלת לכם מכל ליבי! אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
זוגיות, אהבה, חתונה, אושר, התפתחות אישית, אימון אישי, אימון לחתונה, אימון לזוגיות, אילה שטרן
מאת איילה שטרן 27 ביולי 2025
חברים, הנה החלק האחרון בסיכום השיעור של ניר מנוסי: ראינו את השלבים השונים בהכנה לזוגיות, ועכשיו... השלב האחרון שהוא שלב ההתקשרות. התקשרות הכוונה מחויבות, כלומר חתונה. אי אפשר באמת להכיר אדם עד שמתחתנים איתו. הרבה זוגות חיים ביחד שנים ארוכות ומתחתנים ולצערנו אחרי כמה חודשים מתגרשים. כאילו הם גילו משהו חדש שלא ידעו עד היום. ונשאלת השאלה מה הם גילו? הרי הם היו ביחד שבע שנים באותו בית? אלא יתכן שהם פשוט "חיו על מזוודות". כלומר כל הזמן באיזה שהוא מקום עמוק בנפש ידעו שאפשר לקום וללכת ולכן לא באמת נקשרו. לא באמת חיברו את החיים שלהם זה עם זו במחויבות לתמיד. אדם שחי באכסנייה ולא פורק את המזוודות שלו עד הסוף משאיר את הדברים שבעומק המזוודה תמיד סגורים. רק כשהוא מחליט שכאן הוא גר לתמיד, ופורק את כל המזוודות אז הוא מגלה גם את החלקים הפנימיים של המזוודה, את חלקי הנפש הפנימיים. אולי אלו אותם דברים שהתגלו אחרי שהזוג התחתן... מה שמכריע את בני הזוג הזה זה לא עצם הגילוי של הדברים שבעומק המזוודה, אלא ההפתעה וההלם מזה שהנה יש כאן גם דברים שלא הכרנו! הרי הם היו בטוחים שזה שהם חיו ביחד כמה שנים חיסן אותם מפני חוסר הכרות עם בן הזוג, והנה הפתעה... לא הכרת משהו! זה מטלטל אותם, עצם ההפתעה, והם נפרדים. אם הם היו מגיעים אל הנישואין מתוך ידיעה ברורה שהם קופצים למים עמוקים, כלומר שרב הנסתר על הגלוי, הם לא היו נבהלים מהגילוי. כלומר התובנה המשמעותית היא: כדי להתחתן צריך מספיק נתונים כדי שתהיה איזושהי ודאות שאפשר להתחתן עם האדם, אבל הבנה מספקת שיש עוד המון המון דברים נסתרים וחוסר ודאות ואי ידיעה! ואיתה אנחנו מתחתנים. זו הסיבה שלכלה יש כיסוי פנים בזמן החופה. כדי שהאיש ידע שמה שהוא מכיר זה רק חלק, ויש עוד הרבה דברים שהוא לא מכיר אצלה. להתחתן, להתקשר, זה לקפוץ למים ביחד. להסכים לגלות דברים חדשים ולהסכים להשתנות ביחד לאורך החיים. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן, בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
פוסטים נוספים