אל תרחמו עלי!
איילה שטרן • 14 בנובמבר 2024
המבטים של אנשים... זה החלק הכי גרוע...
אני שונאת שמרחמים עלי.
אני אוהבת שחומלים עלי.
רחמים מביטים עלי מלמעלה.
חמלה מביטה בי בגובה העיניים.
רחמים אומרים לי : את חלשה.
חמלה אומרת: את חזקה, אבל את גם בן אדם.
רחמים אומרים לי: נכשלת. ואני הצלחתי.
חמלה אומרת: את עדיין חסרה בזה, וגם אני חסר בדבר אחר.
רחמים שופטים אותי.
חמלה משתתפת איתי.
רחמים אומרים לי: צריך להציל אותך.
חמלה אומרת: עדיין לא הגעת, אז נשמח לעזור לך.
רחמים מגיעים ממי שרוצה לעשות הכל בשבילי.
חמלה מגיעה ממי שמוכן לעזור לי לעשות בעצמי.
אז בפעם הבאה שאומרים לך "בקרוב אצלך" ואת חשה מבטי רחמים,
שני בתוך ליבך את המשוואה,
החליטי שהיא חומלת ומשתתפת, ולא מרחמת,
ואמרי בחיוך עוצמתי : תודה רבה שאת חושבת עלי.
אשמח לקבל ממך הצעה רלוונטית לבחור נהדר בשבילי.
מתי להתקשר אליך לקבל פרטים?
כולנו ממתינים למשהו. כולנו ביחד.
בואו נבדוק ביחד בשיחת היכרות במתנה
איך אני יכולה לעזור לכם להתקדם לחתונה שלכם בשמחה.
הקישו כאן לתאום. https://did.li/pcMCN
אוהבת, אילה
"עם ישראל נלחם עכשיו על קיומו. גם אני רוצה להילחם על הדברים שאולי עד עכשיו לא התייחסתי אליהם מספיק". כך אמר לי הבחור החדש שבא להתאמן. בחור כל-כך מקסים ומלא עוצמות. "אולי דחיתי את הצורך לשנות דיסק עד היום, אבל עכשיו — לא יותר. אני רוצה לעשות את השינויים שצריך, אני רוצה להגיע לתוצאות ולהתחתן בשמחה." אז הנה עוד זווית מעניינת ומפתיעה ויצירתית על הקשר בין המלחמה לחיפוש זוגיות. מכל מלמדיי השכלתי, וממתאמניי — יותר מכולם. 😊 והמילים שלו עוררו בי מחשבה עמוקה: אולי גם אנחנו התרגלנו לדחות. להגיד לעצמנו "אחרי המלחמה", "אחרי התקופה הזאת", "כשיהיה לי זמן/כוח/בהירות". אבל אולי דווקא עכשיו, כשהכול רועד מסביב — זה הרגע לבחור שלא לוותר. לא לדחות עוד. לבחור דווקא עכשיו בהתבוננות, בצמיחה, ובתזכורת שהחיים קורים עכשיו. אז על מה אתם אולי מוותרים? 🔸 אולי אתם מוותרים על החלום. על הרצון הגדול להתחתן מתוך אהבה, מתוך חיבור אמיתי, על האמונה שיש מישהי או מישהו שם שמתאים בדיוק לכם. מתוך הגנה על הלב – אתם מוותרים מראש, כדי לא להתאכזב שוב. 🔸 אולי אתם מוותרים על עצמכם. משתכנעים שאתם לא מספיק מעניינים, לא נחשקים, לא בנויים לזה. נותנים לתחושת הכישלון מהעבר להגדיר את העתיד. אבל זה שקר. לא אתם מדברים שם – אלא הפחד. 🔸 ואולי אתם מוותרים על המאמצים הקטנים. כבר לא עונים לשדכנית, לא מנסים שוב להיפתח, לא משקיעים בתהליך, לא מאמינים שזה באמת יקרה. אבל האמת? הדברים הקטנים האלה – הם הדרך הכי גדולה להגשים את מה שאתם רוצים באמת. אז אם הלב שלכם גם מרגיש עכשיו ש... די. די עם הדחייה. די עם הוויתור. זה הזמן להילחם — לא מול מישהו, אלא בעד עצמכם. 💛 ומי שרוצה ללוות את עצמו במסע הזה עם מישהי שמאמינה שאפשר, אני כאן בשבילכם. באהבה ובאמונה. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה 💙, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
חברים וחברות אהובים, מסתבר שדווקא בזכות המלחמה משהו בקשרים שלנו יכול להפוך ליותר עמוק בזמן יותר קצר. איך הגעתי למסקנה הזאת? קודם כל קבלתי מייל מעוקבת מתוקה שכתבה לי בתגובה לאחד הפוסטים שלי על ניהול קשר בזמן מלחמה: "אולי גם במצב מלחמה אפשר לפתוח יותר את הלב ממצב רגיל וממש להתעניין בעולמו של הבחור - אם הוא אוכל טוב, איך הוא ישן, מה הוא מרגיש בסיטואציה הזו, איך המוראל שלו וכאלה.. עצם הדאגה לאחר תפתח את הלב באופן אוטומטי. דווקא הרגשות שלא פשוטים שלנו בעורף יכולים להיות מנותבים למקום חיובי ומי יתן ובעז"ה בתים ייבנו במהרה!" נהניתי מהתובנה, וזה הזכיר לי בחור מעל גיל 40 שבא להתאמן אצלי בקורונה. הוא סיפר לי: "בליל הסדר ישבתי לבד. פשוט לבד לחלוטין. שאלתי את עצמי את הקושיות ועניתי לעצמי... ופתאום זה היכה בי: אם אני לא מתחתן, ככה ייראו החיים שלי. אני אהיה לבד לחלוטין. אז באתי לאימון. בואי נפצח את זה". הוא באמת התחתן בעקבות האימון, ואני תולה את זה הרבה גם בחוויה החזקה שהוא חווה, שגרמה לו להיפתח יותר. שמעתי גם עדות של בחורה שהיתה בתופת של השבעה באוקטובר, ונורתה (ואח"כ ניצלה ב"ה). המחשבות שלה אחרי שהיא נפצעה היו: "אני מבינה שהיום נגמרים החיים שלי, האם אני מרוצה מאיך שחייתי עד היום?" יש משהו בעתות משבר, מצוקה, מלחמה, שמפגיש אותנו עם החלקים היותר עמוקים שבנו. אנשים פתאום מבינים מה חשוב להם באמת. על מה הם לא מוכנים להסתכל אחורה על חייהם ולומר: חבל שפספסתי את זה. זה היה בעצם העיקר. אני רואה כתבות של אנשים שמספרים שקשרים שהם בעבר חתכו בגלל נקודות כלשהן מבינים פתאום עכשיו, בתוך המלחמה, שהנקודות האלה היו חיצוניות, לא נקודות ליבה, והם רוצים לחזור לקשר, כי הקשר עצמו היה משמעותי ומספיק חשוב ויקר להם. הפחד הגדול שכולנו חווים חושף בנו את הלב, את הרגשות שהיו כמוסים, הם עכשיו על פני השטח. יותר מהר אפשר להיקשר, להתחבר, לדבר רגש, לרצות חיבור ולהרפות קצת מהשכל ומהצ'קליסט שתקע אותנו עד היום. כמובן, כדאי להיזהר לא לוותר על דברים משמעותיים! לא להיות בקשרים שהם לא טובים לנו, אבל אפשר לנצל את התקופה הזאת, את הרגישות החיובית והעדינה שיש בנו היום כדי להרפות מחלקים לא חשובים בצ'קליסט, ולהישאר עם ההתאמה העמוקה, החיבור הפשוט והאותנטי, עם הלב האמיתי של הקשר. כשעומדים מול מוות, מבינים פתאום בצורה הרבה יותר חזקה את משמעות החיים. מרגישים רצון בקרבה, ורוצים להוסיף חיים. בתפילה לימים של שקט ושלווה, ולגאולה שלמה בחסד וברחמים ובמהרה, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
