אל תרחמו עלי!

איילה שטרן • 14 בנובמבר 2024

המבטים של אנשים... זה החלק הכי גרוע...

אני שונאת שמרחמים עלי.
אני אוהבת שחומלים עלי.
רחמים מביטים עלי מלמעלה.
חמלה מביטה בי בגובה העיניים.
רחמים אומרים לי : את חלשה.
חמלה אומרת: את חזקה, אבל את גם בן אדם.
רחמים אומרים לי: נכשלת. ואני הצלחתי.
חמלה אומרת: את עדיין חסרה בזה, וגם אני חסר בדבר אחר.
רחמים שופטים אותי.
חמלה משתתפת איתי.
רחמים אומרים לי: צריך להציל אותך.
חמלה אומרת: עדיין לא הגעת, אז נשמח לעזור לך.
רחמים מגיעים ממי שרוצה לעשות הכל בשבילי.
חמלה מגיעה ממי שמוכן לעזור לי לעשות בעצמי.

אז בפעם הבאה שאומרים לך "בקרוב אצלך" ואת חשה מבטי רחמים,
שני בתוך ליבך את המשוואה,
החליטי שהיא חומלת ומשתתפת, ולא מרחמת,
ואמרי בחיוך עוצמתי : תודה רבה שאת חושבת עלי.
אשמח לקבל ממך הצעה רלוונטית לבחור נהדר בשבילי.
מתי להתקשר אליך לקבל פרטים? 

כולנו ממתינים למשהו. כולנו ביחד.


בואו נבדוק ביחד בשיחת היכרות במתנה 

איך אני יכולה לעזור לכם להתקדם לחתונה שלכם בשמחה. 

הקישו כאן לתאום. https://did.li/pcMCN


אוהבת, אילה

מאת איילה שטרן 28 באוקטובר 2025
"סיור הפרחים הבא יוצא ב1 וחצי, אחרי סעודת השבת". ככה שיגעתי את יעקב כל הארוחה. לא, זה היה הזוי. נסענו יעקב ואני לחברתי הטובה (ואהובה!!!) רינת בבית חורון לשבת. קסום קסום קסום, מקום מהמם ורגוע, מלא שקט וטבע. כשיעקב היה בתפילה בבית הכנסת, אני יצאתי להתפלל בחוץ. והפרחים... תשמעו. זה משהו אחר להתפלל ליד פרחים. אבל לא סתם. באמת הרגשתי השראה ותפילה אחרת. רינת משקיעה בעציצים מהממים וזה פשוט אי אפשר להסביר. ואז שיגעתי את יעקב כל הארוחה שהוא חייב לבוא איתי לסיור פרחים. לא באמת הדרכתי אותו כמו בהדרכת טיולים על השמות של הפרחים ואיפה הם גדלים. נראה לכם שיש לי מושג?? פשוט עברנו פרח פרח והתפעלנו ביחד: הצבעים העזים והשונים של כל פרח. לכל פרח מרקם אחר, צורה אחרת של עלים, פריסה אחרת של עלים, כי יש כאלה שיש להם שכבה אחת של עלי כותרת ויש כאלה שיש להם כמה שכבות (!) צורת העלים שצומחים על הגבעול היא שונה, יש פרחים שה' פשוט עשה להם פרנץ' מניקור - קו לבן מסביב לכל עלה כותרת ורוד עז. או פסים צהובים על גבי סגול עמוק. מטורף! יש עוביים שונים לעלים שונים. והם כל כך קטנים, כמו שהרב אבינר פעם אמר: "מה קטנו מעשיך ה'"! ויש כאלה שהם לא סימטריים, דווקא, בכוונה, וזה כל החן שלהם. משהו בצורה שלהם הוא לא "בדיוק" וזה מה שהופך אותם לייחודיים, להיות הם. והכי התעלפתי מהריבוי. הריבוי!! מכל גבעול יוצאים כ"כ הרבה פרחים, ובכל פרח כ"כ הרבה עלים! גם כאלה קטנטנים! למה ה' משקיע בכל עלה ועלה עד כדי כך? כ"כ הרבה חשיבה, עבודה, אהבה, דיוק. בשביל מי? מי עוד חוץ ממני ברגע של השראה (עד כדי קריזה) ייקח את בן הזוג שלו ויכריח אותו (די באלימות הייתי אומרת) להתבונן בכל עלה ועלה וייתן עליו הרצאה על גדלות ה'? אף אחד כנראה. (מקווה שאני טועה ויש עוד אנשים שמתפעלים ככה מפרחים). ועדין ה' השקיע. בכל עלה. סתם כך, כי הוא ה'. והוא אוהב את הפרחים. ואוהב אותנו. ורוצה להשקיע ביופי ואסתטיקה, שזה אפילו הצד הפחות הכרחי של החיים, אבל הוא פשוט מוסיף נעימות. וחשבתי לעצמי: כך כל אדם הוא עולם. בואו נשקיע בלהתעמק בכל אדם, בלב שלו, ברגשות שלו, בחוויות שלו, בפנימיות שלו, בריבוי היופי שיש בו, בפרטי הפרטים שלו. יש כ"כ הרבה יופי בבריאה. בואו לא נפספס פרחים. בואו לא נפספס אנשים. בואו נראה אותם לעומק ונתפעל מהם. אנחנו אלה שנרוויח. אוהבת, אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855
החטופים חוזרים, אימון לחתונה, אילה שטרן מאמנת ליצירת חתונה, אהבה, זוגיות, אימון לזוגיות, התפתחות אישית,
מאת איילה שטרן 19 באוקטובר 2025
ברוך מתיר אסורים, אין לתאר את האושר! הם חוזרים הביתה, מתחבקים עם מהשפחות שלהם, יוצאים מאפלה לאורה, אחרי כל כך הרבה זמן של ציפיה והמתנה מורטות עצבים. ו... מתחילים בחיים חדשים. התאוששות, שיקום, וחזרה לשגרה מלאה, בעז"ה. אני בטוחה שגם אתם, כמוני, מרגישים שסוף סוף אפשר להתחיל קצת לנשום. הם היו כל כך חסרים, כאילו חלק מגופנו ונשמתנו, כפשוטו, היה חסר. גם אם לא הכרנו אותם אישית. וזו התכונה שלנו, של עם ישראל. אנחנו נשמה אחת וגוף אחד. ועכשיו, כשהם יצאו לחופשי, וכולנו בעצם יצאנו איתם לחופשי, וגם אחרי שערכנו התרת נדרים בראש השנה ונמחקו לנו עוונות ביום כיפור, אנחנו יוצאים לשגרה חדשה כולנו, נקיים, משוחררים ופתוחים יותר. זה בטוח משפיע עלינו גם בחיפוש הזוגיות. אני בטוחה. אם רק נסתכל קצת פנימה. אילו נדרים אנחנו מוכנים להתיר בתוך עצמנו? אילו כבלים וחבלים שאולי נקשרו בנו עם השנים אנחנו מוכנים להתיר? אילו משקולות אנחנו כבר מוכנים יותר להניח בצד? אולי בקריטיריונים שאנחנו מציבים לנו לבני הזוג הפוטנציאלים? אולי בסגנון האנשים שאליהם אנחנו פונים כדי לחפש שם את בני הזוג שלנו? אולי במספר הפגישות שאנחנו מוכנים לצאת אליהן כדי להכיר יותר לעומק? אולי בתפיסות עצמיות שגורמות לנו להרגיש לא ראויים לאושר שלנו? מותר לשחרר, מותר להתפתח, מותר לצאת לחופשי, אנחנו ראויים לטוב, וה' רוצה לתת לנו טוב. איזה כיף זה להושיט ידיים ולהסכים לקבל אותו. אילה שטרן - מאמנת את מי שנחושים להתחתן בלי להתפשר על אהבה, ומוכנים לזוז בשביל זה. 0544222855 התפנו לי 3 מקומות בחדר האימון, מי תופס? תתקשרו או תשלחו הודעה ויאללה, נצא לדרך משחררת ומעצימה לכיוון החתונה שלכם.
פוסטים נוספים